שאלה:
1. בסעודת שבת של הקהילה מבית הכנסת (100 איש) ראיתי את האחראי קורא לגוי ומבקש ממנו שיגזור במספריים את הגליל של המפות מניילון שיהיה אפשר להניחם על השולחנות שלא יתלכלכו. האם זה מותר משום שבות דשבות במקום מצווה?
2. האם מותר למרקר את שם ה' בחומש?
3. איש או אישה שברכו ברכת הגומל ביחיד. בדיעבד יצאו ידי חובה?
תשובה:
שלום וברכה
אינני רואה כאן שום צורך מצוה, מה יקרה אם יתלכלך השולחן? יהיה עבודה במוצאי שבת…
אין כל מחיקה בהדגשה הזו, אדרבה זה מבליט את המילה.
לגבי ברכת הגומל ביחיד, בשו”ע סי’ ריט סעי’ ג הביא בזה מחלוקת בין הפוסקים, וכתב שטוב לחזור ולומר ברכה זו בעשרה בלי שם ומלכות. במשנה ברורה צידד בדעת המקילים, ועל כן כתב שאם הוא נמצא במקום שאין עשרה ולא יהיו תוך שלושים יום, יברך בפחות מעשרה, אבל יש חולקים ראה הכף החיים שם ס”ק גולכן למעשה אין לברך בפחות מעשרה בשום אופן.
הוא חתך את הגליל בסעודה השנייה כדי שלא יתלכלך לסעודה השלישית…
האם גם עכשיו זה לא מועיל?
לטעמי זה מאוד קלוש.
אז אותו אחראי בעצם חילל שבת?
האם הוא צריך לעשות תשובה? מה תקנתו?
לעשות קביעות ללימדו בס' שמירת שבת כהלכתה, ולקבל על עצמו שלא מבקשים מלאכות מגוי בלי לשאול רב.
השאר תגובה