שאלה:
באיזה שלב מברכים על ירושה? האם בעת הפטירה – חופף ל"דיין האמת"? או שמא רק לאחר החלוקה בפועל? ושמא בשלב-ביניים כלשהוא (בעת מתן צו-ירושה לדוגמא)?
תשובה:
שלום וברכה
זמן הברכה ברגע שקיבלת את הרכוש שזה בעצם ברגע הפטירה, אבל חשוב לציין, שאף שאכן בשו”ע סי’ רכג סעי’ א הובא לברך על ירושה [שהחיינו ביורש יחידי והטוב והמטיב כשיש כמה אחים], רבים נהגו להמנע מברכה זו מפני פחיתות כבוד הנפטר, ראה נימוקי או”ח שם שהביא שמנהג העולם כולו בין צדיקים תלמידי חכמים או בינונים ופשוטים לא שמענו מעולם כשמת אביו שיבך שהחיינו או הטוב והמטיב ומחזי כאכזריות נורא ופגם בכבוד אביו ששמח בסיבת מיתתו בריוח ירושתו, וכן דן שהוא אונן וצריך לקרוע ואיך יברך ושם ברכה אסור לו לברך זולת דיין האמת וכן קיי"ל שאבל אינו מברך שהחיינו. וכן מסיק דברכת שהחיינו היא רשות ומנהג ישראל תורה שלא לברך], וראה תשובות והנהגות ח”ב סי’ קא שמנהג העולם שלא לברך, ובצירוף שיטת ההלכות קטנות שברכה זו נאמרת רק כאשר בעת הפטירה מתגלה ליורש רכוש שלא ידע ממנו בחיי אביו, אבל אם ידע כבר בחיי האב למה יש לצפות, סבר ההלכות קטנות שלא מברכים.
בשורות טובות.
לא זכיתי להבין מה זה פחיתות בכבוד הנפטר. אני אמנם מבין את הסברא אך לא הצלחתי להבין. חז"ל לא חשבו על זה? הם הרי קבעו את הברכה. מדינא דגמ' יש לברך. איך נוכל אנחנו (או לפני שנים שלושה דורות) לבא ולהחליט שזה לא מתאים ולא מכובד וסותר את כיבוד אב וכדו'? אתמהה!
כנראה אדרבה, חולשת הדורות היא שגורמת לכך. אדם בעל מעלה יודע לחוש את ההבדל בין הצער והאבל על המת לשמחה וההודיה לה' על הרכוש, אבל אדם בזמנינו פחות חש את בורא העולם, והשמחה שלו ברכוש מאפילה על הצער במות הנפטר, ולכן יש בכך בזיון. דומה הדבר לכך שבזמנינו מברכים ברוך דיין האמת ולעתיד לבוא נבין שהכל לטובה וגם על הרעה נברך הטוב והמטיב, יבוא אדם ויאמר, רגע, אם זה נכון שצריך לברך הטוב והמטיב, נברך כך גם עכשיו! והתשובה, שזה לא נכון, כי היום אתה לא מרגיש כך, ולא משנה מה האמת האבסולוטית…
מחילה מכבודו אך "השמחה שלו ברכוש מאפילה על הצער במות הנפטר"? איזה מהארבעה בנים מדובר? אצל אדם מן היישוב הוא לא חושב לרגע על הרכוש שהוא זכה בו בשעה שמתו מוטל לפניו! במיוחד שע"פ רוב המוריש הוא האבא. וגם אם האבא היה מאושפז בסוף ימיו בסיעודי והטרחה וההוצאות היו מרובות אמנם שמחים אולי שזכו לקיים כבוד אב עד זיבולא בתרייתא ובודקים הוצאות קבורה אך עדיין לא "נושמים לרווחה" שהתווספו עוד כמה אפסים לחשבון בנק ולא מתכננים איך לנצל את הסכום הזה…
אתה צודק, אבל כנראה בעיני הבריות זה נראה עם טעם לפגם, ומספיק שהם רואים זאת כך… עכ"פ הרי לא אני כתבתי דברים אלו, ציינתי למקורות.
1) כהמשך, אם לא בירכו בעת רגע הפטירה כאמור למעלה, האם אין הזדמנות אחרת לברך שחיינו/הטוב ומטיב אולי בעת חלוקת הממון/רכוש בפועל לאחר כמה חודשים או שנים?
2) מה נהוג אם היורשים הם לא ממשפחה ממדרגה ראשונה ומקבלים את ההודעה שהם יורשים רק לאחר פתיחת צו הירושה לאחר כמה חודשים?
3) ולגבי עמותה שקיבלה תרומה שהנפטרים הוסיפו בירושה, האם יש לברך?
תודה מראש.
1. לכאורה אין לברך.
2. לכאורה אדרבה זה הזמן לברכה, כשמקבלים את הבשורה הטובה.
3. בעמותה אין מרויח באופן אישי ואין לברך.
השאר תגובה