שאלה:
טעה והתפלל מוסף של שבת במקום של חוה"מ?
נכון שהברכי יוסף חזר בו שאין צריך לחזור … למה לא יחזור? זכור לי שראיתי פעם בפסקי תשובה מפני שמזכיר קורבנות .. כמו שכותב בהגה בסי' רס"ח ס"ק ד… האם אפשר לאשש לי את הדברים…
תשובה:
שלום וברכה
בענין זה יש סתירה בברכי יוסף: בסי' תצ אות ט כתב שלא יצא ידי חובה, אפילו שאמר יעלה ויבוא אחרי רצה וא"כ הזכיר גם יום טוב, כיון שלא הזכיר את קרבנות היום. אולם במחזיק ברכה בסי' רסח כתב שבאופן זה יצא ידי חובתו. וראה בירור הלכה לרב זילבר בסי' תצ, שמה שכתב במחזיק ברכה להקל הוא רק לפי מה שסבר שמי שהתפלל שחרית במקום מוסף בשבת יצא ידי חובה כיון שהזכרת הקרבנות אינה מעכבת. ממילא, לדידן שנקטינן להלכה שהזכרת הקרבנות מעכבת, העיקר להלכה כמו שכתב בסי' תצ.
יום נעים.
אז למה שלא יצא ידי חובה לפי מה שכבר הזכרתי בהגהה שם אמנם זה לא מפרט את הקורבנות הספציפיים אבל כשמזכיר קורבנות זה כולל בתוכו גם של חג…
לא הבנתי למה זה כולל, הרי הזכיר רק קרבנות של שבת. עכ"פ עיין במקורות שציינו הדברים שם ברורים.
משום זה – דכתב בפסקי תשובות הערות סימן תרסג הערה 8
בביה"ל סוס"י ת"צ מביא דעת הבכור"י דלא יצא, אך עיין שם בשע"ת שבמחזיק ברכה חזר בו החיד"א ופסק דיצא כיון שהזכיר של יום טוב ביעלה ויבוא (ומשום פסוקי הקרבנות כנראה דס"ל כיון שאמר 'ונעשה לפניך קרבנות חובותינו' יצא אף על פי שלא פירט הקרבן, וכמ"ש בסי' תפ"ח אות ב' בשם החיי"א), ובכה"ח סקע"א דספק ברכות להקל, (וכבר כתבנו בסי' תפ"ח שם שנכון אם נודע לו טעותו לפני חזרת הש"ץ שישמע היטב לתפלת הש"ץ ויכוין לצאת ידי חובתו), ובשו"ת אג"מ ח"ד סי' כ"א פוסק שצריך לחזור ולהתפלל, עיין שם, והוא כסתימת דברי הביה"ל דלא יצא, על כן נראה דהחושש להתפלל שוב כהוגן אין מזניחין אותו.
השאר תגובה