שאלה:
שלום לרבנים כתבתם ששיעור לקביעות סעודה צריך רק לאכול את הכזית הראשון בתוך אכילת פרס השאלה עם באמת אכלתי את הכזית באכילת פרס אומנם את שאר הכמות שיהיה קביעת סעודה אכלתי אחרי שעתים ולא היסחתי את דעתי דהינו הייתי בבית והיה בדעתי לאכול בסוף אכלתי אחר שעתים שייך לצרך לקביעות סעודה? 2 ראיתי שבתימה למה אומרים הלל ב ה באייר משום שהיה בו מלחמה אני שואל נכון שהיה מלחמה אבל סוף סוף גם היה ההכרזה של המדינה? תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
ברור שאם אינה אכילה אחת אין בעיה של קביעות סעודה גם אם לא הסחת דעת ואתה לא מברך ברכה ראשונה, ואכן קשה לתת הגדרה מדוייקת של זמן.
אינני יודע ממי ציטטת את הטענה הנ"ל בענין הנ"ל, יש בעצם שלוש נקודות מרכזיות שאחת מהן דומה למה שאמרת, ואולי נתחיל בה למרות שהיא שולית לדעתי:
א. הרעיון לקבוע יום שמחה נובע מהדין המובא בפוסקים לגבי אדם שנעשה לו נס, שבכל שנה ושנה עושה סעודה ויום טוב באותו היום. אם משם המקור, לא נעשה שום נס באותו יום, הכרזה אינה נס! אני יכול להכריז עכשיו שארה"ב גם שלי… איזה נס יש כאן? זה אמנם היה מרגש אבל לא נס, כפי שציינת ביום זה פרצה מלחמה… לכן אין לנו שום מקור בשום מקום שביום כזה יש סמכות וענין לקבוע יום טוב.
ב. אנחנו בדורות האחרונים לא יכולים לקבוע שום מצוה חדשה או תפילה חדשה. חז"ל בעומק דעתם ובינתם ידעו לעשות זאת, לכוין סודות עמוקים וכו' וכו', אנחנו קטנים ביותר ואין לנו סמכות לזה. ידוע שאחרי השואה היו שרצו להוסיף קינה לתשעה באב על השואה, וזה לכאורה באמת לא בעיה, שהרי הקינות אינם מסדר התפילה אלא פיוטים שאין חובה לאומרם, וכל אחד יכול לומר לפי כוחו וכו', וגם בזה התנגד החזון איש מאוד והענין ירד מהפרק כדי שלא ירגישו שאנחנו יכולים להוסיף משהו! אגב, דבר מפליא! נוסח קבלת שבת קיבל האר"י הקדוש מפי אליהו הנביא לפני חמש מאות שנה. ולמרות זאת, כיון שלא בא מאנשי כנסת הגדולה, עד היום המנהג שהחזן עומד בתיבה של קריאת התורה ולא בעמוד של החזן [למנהג בני אשכנז שיש כזה דבר] כדי לחדד שזה לא ממש חלק מהתפילות של אנשי כנסת הגדולה! אז מאליהו הנביא מסתייגים כביכול, ואנחנו היום יכולים לסדר סדר שלם של נוסח תפילה?
ג. צריך להבין שכל היחס למדינה יש בו שמחה גדולה המהולה בתוגה ועצב. מחג גיסא שמחה עצומה על הזכות שניתנה לנו ששערי ארץ ישראל פתוחים לכל יהודי שיכול לעלות ולקיים בה חיים יהודיים שלמים, והארץ פורחת ונותנת פירותיה וכו' וכו'. ומאידך, חילול ה' נורא! כל הנהגת המדינה סותרת ליהדות, כל מערכת החקיקה והשפיטה שוללת לחלוטין את ההלכה היהודית! וכאן בארץ הקודש זה דבר נורא וצער גדול לשכינה. מערכת החינוך מחנכת לכפירה בה' יתברך לחיים מנותקים מכל קשר לתורת ישראל! מליון ילדים כל יום מתחילים את יומם במערכות החינוך בלי שמע ישראל. ממילא יש כאן שתי נקודות, ראשית הנס אינו שלם וקביעת יום טוב מהווה המעטה בחומרת הענינים האלו, וזה עצמו חילול ה' להתעלם מהכאב העצום שיש לבורא העולם מכל החילוניות הזו. ושנית, יש לנו רצון לחדד לעצמנו ולילדינו שאנחנו לא חלק מהדבר הזה. אנחנו שמחים במה שיש אבל עצובים מאוד מכל ההוייה הישראלית הזו כביכול. זה חשוב הן מהבחינה החינוכית והן מהבחינה הערכית והעבודת ה' שלנו.
שנזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו!
לכאורה לא פשוט שאסור לחדש יום טוב שהרי החתס או"ח סי קצא מביא בזה מחלוקת ושיטת מהרם אלאשקר שמותר לקבוע יום הודיה (שותה מהרם אלאשקר סי נט הובא במ"א סי תקפו סק"ד) מוכיח נסמכות בני העיר להסיע קיצתן. אף שהפרח (סי תמונות מנהגי איסור אות יד) משיג על מהרם אלאשקר מ"מ החתס שם משיג על הפרח הנ"ל. סליחה על האיכות ותודה על התשובה הרחבה
יום הודיה אינו מחייב טקסים הלכתיים! שינוי נוסח התפילה, ביטול דיני אבלות חלילה ועוד! עושים סעודת מצוה ומודים על הנס. אבל שים גם לב, שבסיטואציה הזו ודאי לא אמורים דברי החתם סופר מהטעמים הנ"ל.
השאר תגובה