מדינה וצבא – ישוב ארץ ישראל וכיבושה בזמנינו

1. א. המצוה פוטרה בשאלה.
ב. אין כל קשר בין עבודה בחברה לא סטרילית שגם זה צריך הרבה עבודת ה' כדי לא להחלש, לבין שירות בצבא, הן מחמת הגיל הצעיר יותר, והן מחמת השהייה הממושכת של מגורים יחד, האוירה של החיים המשותפים. בעבודה אדם יכול לקיים קשר קונקרטי בלבד, לא בצבא. מלבד זאת השואל מתעלם מהרבה בעיות אחרות מלבד הצניעות. צריך אגב לדעת שההתייחסות שלי היא רק לגבי מי שאינו לומד בישיבה! מי שלומד בישיבה, מעבר לכך שהוא מועל בחובתו אם ילך לצבא, וכמו טייס שיעזוב את המטוס ויתחיל לעסוק בקילוף תפוחי אדמה, ועוד יותר רחוק מזה, הוא ודאי גם מאבד את כל חייו ואנשים לא מבינים את זה! מי שאינו שקוע בגיל הזה בתורה יומם ולילה לעולם לא יהיה גדול בתורה, תמיד יחסר לו בהבנת התורה ובחיבור אליה. לומר שהחינוך לשרת היה עוזר זו בדיחה לאור מצבנו הדמוגרפי, מלבד הטעמים הנ"ל.
2. א. מדינת הלכה זו מצוה מאין כמותה, מדינה חילונית זה חילול ה'. אינני בא לומר שאנחנו בשיטת חסידות סטמר שאומרת שכיון שיש בכךחילול ה' "כל זה אינו שווה לי", אינני סבור כך, אנחנו שמחים כל היום על האפשרות לגור בארץ ישראל ולקיים בה חיים שלמים, אבל דוקא היות השלטון חילוני זה החלק החסר שבענין ולא המלא.
ב. ודאי וכאמור ומי יתן ונזכה במהרה בימינו. מה שהשבתי שאין מצות כיבוש, מתייחס לעצם נטילתה מהאומות. לאחר נטילתה או במידה ויכולים היינו לקנותה בכסף, ודאי שיש מצוה של ישוב ארץ ישראל לבסס את מעמדנו על ידי שלטון הלכה וכו'.

1. ודאי שלא. מה שאנשים הפרטיים עושים זה ענין בפני עצמו, מה שהגדרתי כחילול ה' הוא שכל ניהול המדינה, מערכות החקיקה והמשפט, הכל נגד ענין התורה וערכיה, כל ניהול עניני התרבות במדינה וכו' הדברים ברורים, זה ודאי כאב עצום, אבל אין בכך כדי למנוע מאיתנו מלהודות על מה שכן יש, המציאות שלאחר אלפיים שנות גלות כל יהודי יכול לעלות לארץ ולקיים בה חיים יהודיים שלמים, מוסדות התורה פורחים ומתרבים משנה לשנה ועוד.
2. הנושא של מצוות כוונה הוא ענין הלכתי כללי, כל אדם לעצמו שמבי שהוא מקיים מצות ישוב הארץ די בכך.
3. הסברתי מה מגדיר מדינה כחילונית.
4. שוב, כאשר ניהול המדינה יעשה על פי עקרונות ההלכה היא תהיה מדינה דתית. אבל אני חוזר יש להפריד בין הבעיה של אופן ניהול מדינה לעצם המציאות הזו שזכינו כולנו יחד לגור כאן וכדבריך יש זיקה גדולה למסורת מי יתן והניצוצות האלו יתלבו לאש אבוקה שתביא לקיום מצוות מלא אצל כולם.
5. אינני יודע למה כוונתך, כולנו לקוחים אחריות משתתפים בבחירות, אינני מבין מנין ההחלטה שאם תהיה חזית דתית היא תסחוף את רוב המדינה להנהגה על פי הלכה. אבל אין ספק שהיום הזה יבוא בעזרת ה', מבחינה דמוגרפית הציבור הדתי מתרבה הרבה יותר מהחילוני, ומפני זה חוששים כל כך כל "אוהבי" הדתיים למיניהם ומנסים בכל מה שיוכלו להצר את צעדיהם של שומרי המצוות…

1. מצות כיבוש הארץ אינה נוהגת בזמנינו [ללא קשר לענין החילוניות] כפי שהארכתי לבאר, אבל מצות ישוב הארץ שהתאפשרה לנו בעקבות אותם כיבושים זו היא ודאי מצוה עצומה שאמרו עליה חז"ל שהיא שקולה כנגד כל המצוות. מצות הכיבוש היא בעצם המצוה האקטיבית ומצות הישיבה היא התוצאה והיא אכן קיימת.
2. היא גם ענין אישי, ולכן היא נוהגת גם בזמנינו.
3. או אז יהיה קידוש ה' גדול ויתקיים בנו בעצם נושא שהוא כמעט תכלית הבריאה! שים לב שהנושא של קיום המצוות בארץ ישראל הוא בעצם התכלית לאורך כל התנ"ך. כדאי מאוד לקרוא בענין זה את דברי הרמב"ן בסוף פרשת אמור, אינני יכול להאריך כרגע אבל הם נפלאים.
4. ברור שאנחנו מאוד קרובים בעז"ה לביאת המשיח, יש גם התעוררות של צעירים לחזור בתשובה, צריך להתפלל עוד ועוד.

אני לא מתחבר לניסוחים האלו, אבל אין ספק שאנחנו מתפללים לכך שהכל במדינה יתנהל על פי התורה הקדושה.