שאלה:
לבית ההוראה שלום
ידוע ומפורסם דבריו של השו"ע הרב שאולי יש חשש שאדם יוצא מהחזן בספירת העומר ולכן עדיף לעשות תנאי נגדי לא לצאת.
לא כ"כ היה ברור לנו בחברותא, הרי כיון שקי"ל שבס"ס בספירת העומר מברכים לכן גם ראוי ספק שמא מצוות צריכות כוונה או לא ואת"ל שלא צריכות עדיין אולי הלכה כמ"ד שאין שומע כעונה בספירת העומר ולכן ודאי שלא יצא י"ח?
תודה רבה!
תשובה:
שלום וברכה
כפי שכבר כתבנו השבוע, ההלכה היא בכל מקום שגם בספק ספיקא לא מברכים, כך מבואר בביאור הלכה סי' ז ומקומות רבים נוספים. הסיבה לכך שאדם שמסופק אם ספר ספירת העומר יכול לברך בשאר ימים, היא משום שהספקות אינם שקולים והעיקר להלכה הוא ששכל יום היא מצוה בפני עצמה, ולכן עדיף דינו של ספק ספיקא זה משאר ספק ספיקא אחר.
מעניין מה שאתם כותבים אבל לכאורה זה ממש לא מסתדר עם החזון עובדיה, יעו' בחזו"ע יו"ט עמ' רמו הלכה כד שכותב שאם שאל אותו חבירו כמה היום לעומר וענה רק המספר של הלילה ההוא ולא אמר תיבת "היום" יוכל לחזור ולספור בברכה ובהערה למטה (לא) מסביר שזה משום ספק ספיקא – שמא לא יצא כי לא התכוון לצאת ואולי מצוות צריכות כוונה וגם אם מצוות אינן צריכות כוונה שמא לא יצא כדעת האומרים שאם לא הזכיר "היום" לא יצא. אז לשיטת מרן הגר"ע שוב שאלתנו במקומה.
עכ"פ דעת המשנה ברורה אינה כך, ראה דבריו בסי' רטו ובסי' ז.
נכון אבל שם זה ספק ספיקא רגיל משא"כ בס"ס בספירת העומר שכן מברכים (שזה שו"ע מפורש בתפ"ט סעיף ח, ובמשנ"ב שם) כיון שיש צד דאורייתא כמובא בפסקי תשובות ולמרות זאת רואים סתירה בהלכות ספירת העומר שבמקום אחד כן מברכים בס"ס ובמקום אחר לא, כמבואר בשאלה ובתגובה.
נכון, ומכאן החילוק שציינתי לך.
השאר תגובה