שאלה:
קטן שהדליק נרות חנוכה בבית, האם אביו יכול להדליק אחריו בברכה?
תיז״ל
תשובה:
שלום וברכה
גם למנהג בני ספרד שמדליקים חנוכיה אחת בלבד עבור כל אנשי הבית, כאשר האב מכוין שאינו רוצה לצאת ידי חובה בחנוכיה שהדליק בנו, הוא רשאי להדליק חנוכיה נוספת בברכה. ולכן, אף שיש מהפוסקים שסברו שקטן שהדליק נר חנוכה פוטר את בני הבית, אם יכוין שאינו רוצה לצאת ידי חובה בהדלקתו – רשאי לברך.
אלא שעדיף שלא לעשות כך, והקטן ידליק אחרי האב.
מקורות:
במשנה ברורה סי' תרעז ס"ק טו-טז הביא מחלוקת במי שאשתו מדלקת עליו בביתו אם יכול לכוין שלא לצאת בהדלקתה כדי להדליק בעצמו, ולדעת הבית יוסף אינו רשאי לעשות כן, ומכל מקום נראה שאינו ענין לנדון דידן, כיון שטעמו של הבית יוסף שם על פי התרומת הדשן הוא שבכך מברך ברכה שאינה צריכה. ומשמע מדבריו שאינה ברכה לבטלה, שהרי כיון שלא לצאת בהדלקת אשתו והוא מחוייב עתה במצוה, אלא שכיון שיכול היה לצאת בהדלקתה היא ברכה שאינה צריכה. משא"כ בנדון שלנו, שכיון שמחלוקת היא אם הקטן פוטר את בני הבית בהדלקתו, ודאי ראוי לאב לכוין שלא לצאת ידי חובה בהדלקתו כדי להדליק בברכה בעצמו, לצאת ידי ספק הוא סיבה מספקת שלא יחשב ברכה שאינה צריכה.
על המחלוקת אם קטן שהגיע לחינוך פוטר את אנשי הבית, ראה שו"ע סי' תרעה סעי' ג.
כמובן שכל השאלה הנ"ל היא רק לספרדים ולא לאשכנזים שבלאו הכי נהגו שכולם מדליקים בברכה.
