שאלה:
שלום רב,
מעוניינים להעביר לנו מדיח כלים שבו השתמשו חילוני וגוי. קראתי את כל הדינים לגבי ניקויו וכו' אך שאלתי היא האם עדיף להימנע מכך במידה ויש אפשרות כספית או שמלכתחילה זה בסדר גמור? שאלתי השנייה היא אילו כלים אפשר להניח במדיח זה והאם יש להפריד בין כלים בשרירים וחלביים?
תשובה:
שלום וברכה
את גוף המדיח ניתן להכשיר על ידי הפעלתו על חומו המירבי עם חומרי הניקוי שלו באופן הבא: אם החלק הפנימי של המדיח והמגשים עשויים מניארוסטה או אלומיניום או פסלטיק, אפשר להכשיר את המדיח עם המגשים, על ידי שמנקים את כל מדיח ואת כל החריצים, עד שלא נשאר שום לכלוך ממשי, ואחר כך יש להפעיל את המדיח ולעשות שטיפה בדרגת החום הגבוה ביותר שלו.
אולם מדיח שתוכו רצוף בפורצלן, אי אפשר להכשירו.
[ומה שכתבנו שגם אם יש מגשים פלסטיק אפשר להכשיר, זהו משום שיש כאן הפסד מרובה ולכן מי שרוצה להקל יש לו על מי לסמוך, אבל ראוי לבעל נפש להחמיר ולא להכשיר את המגשים].
בענין הכשרת מדיח כלים עיין באג”מ ח”ג סימן נ”ו, ובספר הגעלת כלים פי”ג אות רכ”ה ועיין בקובץ מבית לוי ח”א עמוד ל’ ובספר קיצור שולחן ערוך (פפויפר) הלכות הכשרת כלים פרק ז’.
כידוע נחלקו הפוסקים אם כלי פלסטיק ניתרים על ידי הגעלה או לא, דעת האג”מ או”ח ח”ב סימן צ”ב שכלי פלסטיק אינם נתרים בהגעלה, אולם דעת המנח”י ח”ג סימן ס”ז שאם אין סיכון שהכלי יתקלקל בהגעלה, כלי פלסטיק ניתרים בהגעלה. וכ”ד החלקת יעקב ח”ב סימן קס”ג ועיין ציץ אליעזר ח”ד סימן ו’ וחזון עובדיה הל’ הגעלה סעיף ז’ ועיין סידור פסח כהלכתו פ”ט הערה 49 בשם הגרי”ש אלישיב. ומכיון שהמגשים עולים הרבה כסף, אפשר להקל במקום הפסד ולסמוך על דעת המקילים.
