שאלה:
באו אליו אורחים בימים ראשונים של החג ולימים אחרונים באים אורחים אחרים האם מותר לכבס הסדינין או צריך לקנות ראיתי שיש בזה מחלוקת הגריש"א והבאר משה האם יש לכם מקורות אחרים ע"ז
עוד נשאלתי מי שתלה נרות לנוי סוכות האם מותר להדליק מהן ביו"ט נר לשבת ולכ' בסי' תרעד מצינו בזה מחלוקת אכן לח"ס בבה"ל תרלח יהא מותר ואשמח לשמוע חוו"ד
תשובה:
מועדים לשמחה,
א. עי' פסקי תשובות ח"ו עמודים יד-טו וראה שם הערה 10 בשם הגר"מ פיינשטיין. וכך ראיתי שכתב גם בבאר משה ח"ז סי' ט'. וכך הובא בפסקי תשובות שם הערה 21 בשם הגרש"ז. את דברי הגרי"ש אלישיב שמעתי פעם, אבל לא ראיתי היכן זה כתוב.
ב. כוונתך למחלוקת האם מותר להשתמש בנוי סוכה שהוקצה למצוותו. ועיינתי בדברי הביאור הלכה שם תרלח ד"ה כל שמונה על מי שתלה אתרוג לנוי סוכה שאפשר לצאת בו ידי חובה בחול המועד משום שמצוות לאו להינות ניתנו. א"כ כוונתך לומר שגם נר שבת ויו"ט זה מצווה ולאו להינות ניתנו ולכן יהיה מותר. אולם לכאורה סוג הנאה כזו לדעת רוב הראשונים שזה הנאה שבגופו לא נחשב כמצווה שלאו להינות ניתנו.
אולם מטעם אחר לכאורה יהיה מותר להדליק בו נר יו"ט, משום שאתה מדבר על חו"ל שבשמיני גם יושבים בסוכה ולכן הוא רוצה להשתמש בנר של הנוי עבור נר יו"ט של שמיני שהוא יושב שם בסוכה. א"כ למעשה הוא משתמש בסוכה עצמה, כלומר, הוא לא משנה את ייעודו של הנוי זה נועד לצורך הסוכה והוא משתמש בו לצורך הסוכה א"כ לדעת כולם יהיה מותר.
תודה. בנוגע לשאלה א דברי הגרמ"פ שייכים לבגדים שיש לו היתר לכבסן כגון שדרכן להתלכלך ע"ש אבל אנו דנין אם יש היתר בכלל ועוד הרי י"א דצריך איזורו מוכיח עליו. דברי הגריש"א הן בס' שמירת המועד כהלכתו
בנוגע לשאלה ב יעויין בח"ס בפנים סי' קפד [שהבה"ל רק הביא מקצתו] אבל שם כתב דאף דבעי אתרג הראוי לאכילה [ונוי סוכה הרי אסור לאכול] מ"מ היות ואילו יזדמן לו צורך לסעודת שבת ויו"ט יכול לאכלו לכן נחשב ראוי לאכילה הרי דמתירו אף למצוה שהוא נהנה ממנה וע' מהרם שיק שכתב דזה תלוי במחלוקת הראשונים והח"ס פסק כהמחבר בס"ס תרעד שמותר להדליק נר שבת מנ"ח. מה שאתם כתבתם להקל מצד שאינו מבטל יעודו לא מספיק שהרי הדס של מצוה אסור להריח בו אף שלא מבטל יעודו [ורק בהדס לסכך נחלקו היות ומעשה עץ שימש] וה"ט דכל שזה עיקר תשמישו ה"ז מקצהו שלא להשתמש בו אף שלא בטל יעדו לכן בנר ג"כ הקצה עיקר שימושו אף שלא בטל יעדו
לגבי החת"ס. אכן עיינתי בחת"ס, ומה שכתב אכילה הוא לפי הטעם השני שכתב שם שו"ת שאפשר ליטול ממצווה אחת למצווה אחרת אין כאן ביזוי מצווה. עיי"ש והוא לא מתחייס הרבה לטעם הראשון – מצוות לאו להינות ניתנו. ואכן לפי"ז צדקו דבריך שניתן להשתמש בזה להדלקת נרות.
לגבי ההערה השניה, כוונתי היתה שאין כאן שינוי יועד במצווה, משום שמראש היעוד היה לתוספת אורה משום נוי, ועכשיו הוא תוספת אורה משום מצווה של הדלקת נר יו"ט וזה לא נחשב שהוא מבטל מיעודו. לכן ודאי אינו דומה להדס.
תודה רבה בנוגע לשאלה ב אכן לא עמדתי מתחילה על כוונתכם והחסרון בי כי לא פירטתי בשאלתי שהנרות שנדלקו בסוכה לא היו לשם אור רק לנוי כלומר עשו כוסות קטנים מזכוכית עם נירונים בתוכם לכבוד האושפיזין והיות ולא היה לצורך אור ע"כ היה פשוט אצלי [ואני מניח שגם אתם מודים לכך] של"ש כאן הטעם שכתבתם ורק מטעם שלא משתנה היעוד של הנרות וע"ז הקשיתי מהדס אך לפי הח"ס לכ' יהא מותר בלא"ה
אכן כדבריך. יש"כ.
השאר תגובה