שאלה:
שלום לרבנים מה הענין של ספק ספקא הרי ככה אפשר להתיר את כל התורה? תודה רבה
תשובה:
שלום רב,
אני לא יודע מדוע אתה סבור כן. ישנם הרבה כללים בספק ספיקא כפי שניתן ללמוד ולהתרשם מכללי ס"ס שכתבו האחרונים שבסוף סי' קי ביו"ד. תראה שם את הכללים היטב, ותראה שזה ממש לא פשוט ובודאי לא בכל סיטואציה ניתן לעשות ספק ספיקא.
באופן כללי ניתן לומר שס"ס מועיל מדין רוב כלשון הרשב"א בתשובה סי' תב, יש אומרים שהכוונה היא לרוב צדדים. אולם מלשון הרשב"א יותר נראה שזה "עדיף מרוב" כלשונו. וביאור בזה הוא שס"ס אינו הכרעה כיצד לנהוג או כיצד להכריע את הספק, כמו שניתנו דיני רוב וחזקה. אלא שבמקום ס"ס אין מקום לספק כלל. ויסוד הדברים הוא, שכל תורת ספיקות והכללים השונים שנאמרו בהכרעתם, מתייחסים למצב בו על כל פנים עומד לפנינו ספק, ובו אנו נדרשים להכריע ע"פ הכללים השונים. ולעולם יסוד הצורך הוא החשש מפני צד האיסור העומד בפנינו, לדוגמא: חתיכה ספק חלב ספק שומן, החשש הוא שאכן יש בפנינו חתיכת חלב. אמנם ישנם מקרים שבהם צד האיסור עצמו הוא רחוק ובלתי סביר, ולגביו נאמר הכלל של ספק ספיקא, שלא כל צד שנעלה על דעתנו נחשב חמור מספיק לעורר אותנו לחשוש לו.
עוד נראה בביאור עניין ספק ספיקא שאין כוונת הרשב"א לומר שס"ס הוא מדין רוב, אלא כלשונו: עדיף מרוב. והביאור בזה הוא שס"ס אינו הכרעה כיצד לנהוג או כיצד להכריע את הספק, כמו שניתנו דיני רוב וחזקה. אלא שבמקום ס"ס אין מקום לספק כלל. ויסוד הדברים הוא, שכל תורת ספיקות והכללים השונים שנאמרו בהכרעתם, מתייחסים למצב בו על כל פנים עומד לפנינו ספק, ובו אנו נדרשים להכריע ע"פ הכללים השונים. ולעולם יסוד הצורך הוא החשש מפני צד האיסור העומד בפנינו, לדוגמא: חתיכה ספק חלב ספק שומן, החשש הוא שאכן יש בפנינו חתיכת חלב. אמנם ישנם מקרים שבהם צד האיסור עצמו הוא רחוק ובלתי סביר, ולגביו נאמר הכלל של ספק ספיקא, שלא כל צד שנעלה על דעתנו נחשב חמור מספיק לעורר אותנו לחשוש לו.
ונראה שזה הסיבה שלגבי הכרעות כמו רוב וחזקה מצינו מקורות מהכתוב כלפיהם. ואילו לגבי הלכה של ספק ספיקא לא מצינו כן, אלא הנחה פשוטה היא בכל מקום. ונראה שזה כוונת הרשב"א בעדיפות הס"ס על פני רוב.
ראה גם מה שכתב הריטב"א (ב"ב נה,ב) שגם בספק אחד אם צד ההיתר שלו קרוב יותר מצד האיסור שהוא רחוק מאד, אנו מכריעים כצד ההיתר וכלשון הריטב"א שם: "וכספק ספיקא בשאר איסורין". כלומר, גם לדעת הריטב"א יסוד דין ס"ס הוא משום שאין סיבה להסתפק על ספק כה רחוק. לכן כלל לתוכו גם ספק אחד שצד האיסור בו הוא רחוק מאד, שגם בזה הדין יהיה שאין כל מקום לספק.
