שאלה:
שלום להרב,
שאלה: גבי הטעויות של מינים שבסנהדרין לח ע"ב, שהן טעות בהבנה פסוקים וכו'. שם מדובר במניות וכו', ודברים שנראה פשוט למי ששם לב למקראות כמו שפירשו שם בש"ס.
ולהבדין בין זה לטעות בהבנה גבי טעויות פשוטים בין בקרא או ש"ס הלכה וכו' בדברים סתם ולא מעיקר האמונה, מה יעשה רב ומלמד כדי שתלמידיו לא יטעו בדברים דומה לאלה או אולי יש לשאול כיצד יש להרב או מלמד ללמד באופן שהתלמידים יגיעו לכח לדעת איך להבין דברים ולדעת ההבנה נכונה ולשלול הבנות כלא הלכה?
דבר מובן שפעם ראשונה שאדם לומד משהו לא כולם להבינו באופן שלמה וצריך לקרוא עוד פעם פעמים וכו' כל אחד לפי כחו וצורך שלו. מ"מ מפליא כשאנשים לומדים שעות רבות של לימוד כדי לסדר שיעור או מאמר והוא יצא דלא כהלכתא.
ובפרט כאשר טועה באותו סוג של טעות ורק מחליפים הסוגיות אולם האותו קושי חוזר באותו סיגנון. כגון איפה אין מחלוקת כלל ולו קשה הדבר ומביא כל מינה מקורות מן מקומות אחרים ועושה מלחמה בין הפוסקים כדי להצדיק שטתו, ואולם אף נושא כליו לא אמר מאומה, או מהשמטה של רי"ף רא"ש או רמב"ם בדומה לזה גם בונה מחלוקת והפוך מן ההבנה נכונה, או מישהו שרוצה לפלפל עד כדי כך שלא יצא שום דין וכאילו אי אפר לעשות כלום כשבא מעשה וכו' ואין צריך לומר כשהבין הפך על מה שכתב פרשן או פוסק ורוצה לסמוך על זה למעשה וכו'.
מה האופן הטובה לסדר לאנשים עד שיהיה להם כח שכלי לעמוד על דברים בעצמם? ומתוך זה כמה שנים לכל דבר עד שאדם יתעסק בפוסקים?
רוב המקרים לפחות באלו קרו לי לחזור וללמוד בלי מהירות הדבר ולפרש פעם או פעמים עוזר מאוד לאדם להבין האופן נכונה ואחרי כמה פעמים יעשה פיקח וידקדק טוב קודם ועז יבין באמת. כל זה בודאי עשוי בתוך בכבוד גדול לתלמידים כדי שלא יתבייש וכדי שירצה להגדיל יותר.
מודה מאוד על זה,אשמח לשמוע חוות דעת על זה.
תשובה:
לא הבנתי כל כך את השאלה, ברור שיש ללמד לפי יכולת הקליטה וההבנה של התלמידים, להסביר לאט וברור, לתת להם להשתתף וכך לראות איך הבינו וכו', ובעזרת ה' יתקדמו יותר ויותר.
תזכה למצוות.
