שאלה בענין תענית חתן וכלה ותענית ציבור

שאלה:

ב"ה.

לאחרונה ראיתי ספר ושמו "אוצר הליכות והנהגות", מכ"ק מרן בעל ישועות משה מויזניץ [מאת ר' שאול יחזקאל וייס, לונדון תשע"ג] ושם (עמ' תנג, הערה תקנט) כתב וז"ל: "כאשר נשאל [=אדמו"ר בעל הישועות משה] אודות חתן שמועד נישואיו בשבוע שלאחר תשעה באב, אמר שלא יתענה פעמיים בשבוע אחד, אלא יאכל בתשעה באב ויתענה ביום החופה". עכ"ל הספר הנ"ל.
– והנה דברים אלה תמוהים, והרי תענית תשעה באב היא תענית חמורה מדרבנן ואילו תענית ביום החופה היא רק מנהג. ועיין בנטעי גבריאל [הל' בין המצרים, כרך ב, פרק ב, עמ' תקטז] שכתב שחתן וכלה שחתונתם איזה ימים אחר ט' באב, וקשה להם התענית ביום החופה מפני שהוא אחר ט' באב, יתענו ביום החתונה איזה שעות מהיום ודי בזה, ובהערה י' [בנטעי גבריאל שם] מביא משו"ת תורת יקותיאל תנינא (לרבי יקותיאל יהודא רוזנברגר) או"ח סי' צב שכתב שבמקרה כזה די שיתענו החתן וכלה איזה שעות ביום החופה כי תענית חתן וכלה אינה מוזכרת בגמ' והיא רק ממנהגא [עיין בשו"ת תורת יקותיאל הנ"ל בארוכה, ועיי"ש בתחילת התשובה (ד"ה והנה) שכתב ראיה לזה שתענית חתן רק ממנהגא שהרי אם חל יום החופה ביום שאסור להתענות בו כמו ר"ח, פטורים החתן וכלה מלהתענות "ואי הוי חוב גמור היו צריכים להתענות" ] ואם כן תמוה איך אמר האדמו"ר לחתן שיאכל בתשעה באב כדי שיתענה ביום החופה, והרי תענית חתן היא מנהג ואיך תענית כזו שהיא מנהג בלבד תדחה הלכה שקבעו חז"ל לצום בט' באב? ובפרט שיכל לפסוק כהתורת יקותיאל הנ"ל שיצומו החו"כ בתשעה באב, ואילו ביום החופה יתענו רק איזה שעות ביום, ודי בזה. – – ואשמח לשמוע מענה שיתרץ ע"פ הלכה איך יכול להיות שמותר לאכול בט' באב שהיא תענית מדרבנן ע"מ לצום תענית חתן שהיא רק מנהג וכפי שפסק אדמו"ר מויזניץ זצ"ל. ותורה היא וללמוד אני צריך.
תודה רבה ויישר כח

תשובה:

שלום וברכה

אני מניח שזו טעות של הכותב, ודאי הצדק איתך.