שלום כבוד הרב שאלה
אני שמעתי שלפני שהנחש חטא היה לו רגליים כמו לטאה ואחרי שחטא נענש על כך
מדוע הוא נענש על כך אם לבעלי חיים אין זכות בחירה
ומאיפה ואיך הגיעו למסקנה שלבעלי חיים אין בחירה חופשית?
תשובה:
שלום רב
נחש הקדמוני היה "בר דעת", הוא מסמל את השטן ויצר הרע, הוא פיתה את חוה אמנו ואף טימא אותה בביאה, הוא לא היה נראה כמו לטאה אלא הלך על שתי רגליו כבן אדם.
לבעלי חיים אין בחירה חופשית כי אין להם בכלל דעת, הם פועלים על פי אינסטינקטים המוטבעים בהם בטבע. עוד לא נשמע על בעל חי שקיבל על עצמו תענית… אין יכולת לבעל חיים לראות אוכל ולא לאכול, וכו'.
שלום
לא מדוייק שלא שמענו על בע"ח שקיבל על עצמו תענית…
חמורו של רפב"י הייתה מקפידה לאכול מעושר ולא לאכול מן הגזול
וגם בימינו הכרתי משפחה שהיה להם כלב שבצומות לא היה מסכים לאכול אף שהניחו לפניו אוכל…
על זה אמרו חכמים שדורות הראשונים היו כמלאכים ואנחנו כחמורים ולא כחמורו של רבי פנחס בין יאיר…
אני רוצה ברשות הרב להציע גישה קצת מזוית אחרת:
לענ"ד ההגדרה אינסטינקט איננה נכונה, אינסטינקט = תגובה בלתי רצונית. ופעולה כמו לדוגמא לעלות מדרגות היא בשום אופן לא אינסטינקט, זוהי פעולה מחושבת ומורכבת ודרוש מוח בשביל לבצעה. כנ"ל לגבי שאר הרגשות הבסיסים שנמצאים בבעלי חיים בדיוק כמו באנשים, כגון אהבה ושנאה, בושה ועזות, פחד ואומץ וכד' (פעם שמעתי שכתוב בספרים שצחוק יש רק לבני אדם) וכשם שאדם אוהב את בנו ואי אפשר להגדיר זאת כאינסטינקט כך בדיוק בחתול. כמובן שרגשות האדם נעלים ומורכבים לאין ערוך מרגשות של בע"ח, אך מבחינת סוג הבריאה זה אותו סוג רק ברמה אחרת.
כשבעל חיים רעב רואה אוכל הוא אוכל כי יש לו סיבה לאכול ואם תהיה לו סיבה לא לאכול כיוון שהוא כבר שבע הוא לא יאכל. אדם לעומת זאת יש לו כח בחירה! והוא מחליט אם להשתמש בו! כלומר הוא יכול לאכול מאותה סיבה בדיוק שבעל חיים אוכל כיוון שהוא רעב. והוא גם יכול לבחור האם לאכול או לא! כלומר לא להיסחף אחר הסיבה שגורמת לו לאכול אלא לשקול בדעתו האם כעת לאכול או לא.
אולי אפשר להגדיר זאת כך: כשאדם נסחף אחר רצונותיו ותאוותיו אזי הוא בחר שלא לבחור. ומבחינת הכחות שפועלים בו כעת אין הפרש בינו לבהמה. ואולם כשמשתמש במעלת הבחירה ופועל על פי שיקול שכלי אזי בוחר הוא.
ובכך יוסבר התופעה המדהימה שהרי בדרך כלל אדם מתהלך בהרגשה שהוא בוחר איך להתנהג. ולמרבה הפלא גם אם אדם עשה מעשה שהוא בעצמו סבור שהוא לא טוב ואפילו מצטער על כך נדיר למצוא אדם שיאמר על עצמו שבחר ברע! וכשעושה מעשה טוב בהחלט מרגיש שבחר בטוב! וזאת מהסיבה שכשבחר ברע לא השתמש בכח הבחירה, אלא בחר שלא לבחור אלא להיסחף ולכן גם מרגיש שלא בחר!
אולי זוהי גם כן כוונת הרב בדבריו, אבל ראיתי הרבה שלדעתי טועים ביחס לבעלי חיים ולא מבינים שיש תופעות נפשיות בבעלי חיים כמו באנשים [ולדוגמא הגמרא (ברכות לג) ששור שחור בימי ניסן אחרי שעברו ימי הסתיו שהארץ יבשה ועכשיו רואה אותה מלאה דשאים זחה דעתו עליו ונכנס בו יצר הרע] אלא רגילים לומר שהכל אינסטינקטים ולא מבחינים שגם לאדם יש את אותם אינסטינקטים בדיוק, ואילולי שאדם מפעיל את שיקול דעתו הרי הוא כבהמה!
אני חושב שאתה קצת מקצין את הדברים. אדם שהולך אחר תאוותיו יכול לבחור למשל לחסל אומה שלימה שאינה לפניו וכו', אצל בהמה אין תופעה של משהו חשיבתי שגורם לה לפעול משהו, השור רואה סדין אדום נוגח, תוריד את הסדין הוא לא נוגח. אדם שאינו מתגבר על תאוות האכילה יכול לבחור לדפוק אצל שכן לבקש אוכל, בהמה אוכלת מה שלפניה בלי שום תכנון ויכולת בחירה. גם ללכת אחר תאוות זה כרוך בהרבה חשיבה תכנון ואיפוק לפעמים… אדם נמנע מלאכול עכשיו סנדוויץ כדי שיוכל לאכול בתאבון במסעדה המפוארת שהוא מוזמן אליה. אצל בהמה אין אפשרות כזו.
קצת מקורות: (מלוקט מספרים שעוסקים בנושא)
רמב"ם (מורה נבוכים ג מח) "ואין הפרש בין דאגת האדם לבין דאגת הבהמות על בניהם, כי אהבת האם וחנותה לבני בטנה איננו נמשך אחר השכל והדיבור, אבל הוא מפעולת כח המחשבה, המצויה בבהמות כאשר היא מצויה באדם"
ספר משלי "לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם אשר אין לה קצין שוטר ומושל. תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה" – זה לא מליצות! לנמלה יש תכונות חריצות, משטר, ומחשבה מפוכחת על העתיד!
עירובין ק ע"ב "אלמלא לא ניתנה תורה היינו למדים צניעות מחתול וגזל מנמלה ועריות מיונה ודרך ארץ מתרנגול" חולין סג "למה נקרא שמה חסידה שעושה חסד עם חברותיה" – יש בעלי חיים שהוטבעו בהם לא רק הבנה וכשרון אלא גם מידות טובות והתנהגות אצילית.
הרב וולבא עלי שור עמ' קנה "התינוק מיומו הראשון מרגיש בהנאה וצער. גם רצון הוא מגלה כבר בהיותו פעוט. שונה היא הבחירה. היא חורגת מתחום האינסטינקטים ודורשת שיקול שכלי… אם ילד יודע שהוא ייענש אם יקח סוכריות והוא מתאוה להן הרי יש כאן מאבק בין שתי נגיעות: השאיפה להנאה והפחד מפני העונש. הנגיעה הגוברת בלבו היא המכריעה במאבק זה. להתגברותו של אינסטינקט אחד על משנהו אין לקרוא בשם "בחירה"…. ….. (עמ' קנו) גדולי חכמי המחקר הראשונים הניחו את הבחירה כיסוד לכל התורה כולה ולכל עבודת האדם, ואין שום בר דעת חולק על זאת. אך מזה השתרשה התפיסה אצל המון העם, כאילו כל אדם בוחר בפועל בכל מעשה ובכל הכרעה, וזוהי טעות גמורה."
לעצם הטענות:
זה ממש לא נכון לומר שאצל בהמה אין תופעה של משהו חשיבתי שגורם לה לפעול וכי התחכום של הנמר או של האריה שדרוש בשביל לצוד זברה אינו מהלך חשיבתי מתוכנן?
מה הכוונה שבהמה אוכלת מה שלפניה בלי שום תכנון ויכולת בחירה? נמלה אוגרת מזון בצורה גאונית ומחושבת להפליא.
אדם שאינו מתגבר ודופק על דלת שכנו דומה לחתול שמפחד מאוד להתקרב למנגל ובכל זאת מתקרב בזהירות ובוחן את התגובות של הסובבים… שזה גם פעולה שאם מתבוננים בה רואים בברור שלחתול יש שכל!
ואגב שור הוא עוור צבעים וכלל לא רואה אדום הביטוי לנופף בסדין אדום לשור מקורו בקרבות השוורים בספרד ששם נהגו לעשות כך. (הצבע פשוט התאים לאוירה) השור מתרגז מעצם הנפנוף. ויש אנשים שגם בפניהם לא מומלץ להתחיל לנופף בכל מיני סדינים…
אדם שנמנע מלאכול כדי שיוכל לאכול אח"כ לתאבון זוהי באמת פעולה של שיקול דעת ואדם שיעשה כך יחווה תחושה של בחירה כי הוא אכן בוחר, ואני מקווה שזה לא נשמע מחריד אבל לא חסר אנשים שרדופים כל כך אחרי תאוותם ויאכלו עכשיו אפילו שבשביל להנות יותר משתלם להם לחכות…
לבעלי חיים ודאי אין בחירה לעשות כרצונם. המחלוקת בין גדולי ישראל האם לאדם יש בחירה לעשות נגד גזירת הבורא ברוך הוא. עיין באור החיים הק' פרשת וישב "ויצלהו מידם" אע"פ שהיו נחשים ועקרבים בבור להם אין בחירה להרוג את יוסף אלא אם כן נצטוו על כך.
לגבי הויכוח על האכילה וכו', בתפילה בשחרית לאחר ברכות השחר "והרחיקנו מיצר הרע .. ודבקנו ביצר הטוב… וכוף את יצרנו להשתעבד לך". שואל הגר"א לאחר שמבקשים הרחקה מיצר הרע והתקרבות ליצר הטוב מהו "וכוך את יצרנו להשתעבד לך? ומתרץ שישנם יצרים שאינם יצר טוב או רע כמו: יצר האכילה יצר השתיה יצר השינה ועוד, מבקשים שהפעולת הללו גם יהיו לשם שמים.
נראה לי שזו הכוונה אינסטינקט ואפשרות זו לשעבד האינסטינקט לבורא יש רק לבני אדם.
השאר תגובה