כבוד הרבנים שליט"א
שלום רב
א. כיצד הקריבו תמידין כסדרן ומוספין כהלכתן והדליקו נרות המערכה במסעות בנ"י?
ב. מדוע ברכת כהנים לא מהווה הפסק בתפילה?
בכבוד רב
תשובה:
שלום רב
- ברור שכאשר אין מחיצות אין קרבנות והדלקת מנורה, רק לחם הפנים שנאמר עליו "לחם הפנים עליו תמיד", נאמר בגמרא במנחות צה א שגם בשעה שהיו הולכים למסעותיהם הוא היה מונח על השולחן. ואפשר שבזה יש ליישב מה שהקשו האור החיים הק' ועוד, מדוע פרשת קרבן התמיד נאמרה בפרשת פנחס אחרי הציווי ליהושע להכניס את ישראל לארץ, ולא יחד עם כל הקרבנות. ואפשר שהוא משום שבהיותם במדבר אכן לא היה הקרבן תמידי אלא רק בהיות המשכן על מכונו.
- הסיבה לכך שברכת כהנים אינה הפסק כיון ששם מקומה, וכך תיקנו חכמים את עיקר צורת חזרת הש"ץ. חידוש מיוחד הביא בזה בשו"ת יביע אומר ח"ז סי' יב בסופו מרבי אברהם מן ההר, שיחיד המתפלל עם הש"ץ יחד ומגיע איתו לסוף ברכת ההודאה, ישתוק ויאזין לברכת כהנים ויענה אחריהם אמן, ואף שהוא באמצע תפילת שמונה עשרה לא נחשב לו הדבר להפסק, כיון ששם מקומה של הברכה. ובדומה למה שכתבו הפוסקים לגבי קדושה, שכאשר היחיד מתפלל יחד עם החזן ומגיע איתו לקדושה הוא אומר איתו יחד את הקדושה ואין בכך הפסק, כיון שהוא מצטרף לחזן בתפילתו.
האם מכאן יוצא , שיחיד המתפלל מילה במילה עם הש"ץ ומגיעים לברכת כהנים עונה כרגיל אמן אחר הכנהנים?
נכון, אם הוא אוחז שם יכול לענות, וראה אגרות משה ח"ד סי' כא.
השאר תגובה