הלל ביום העצמאות הרב עובדיה יוסף

שלום כבוד הרב! האם אומרים הלל ותחנון ביום העצמאות? והאם אתם יודעים מה נהג הרב עובדיה זצוק"ל?

תשובה:

שלום רב,

יש דיון רחב בנושא זה אם אומרים הלל ביום העצמאות או לא, ואם אומרים האם אומרים זאת בברכה. ראה כאן בהרחבה בנושא. רק נציין שנושא זה הוא נושא הלכתי, ואינו רק נושא פוליטי השקפתי. הגר"ע יוסף לא היה אומר הלל ביום העצמאות, וראה שם מה שהבאנו בהרחבה בשם הגר"ע יוסף (נדפס ביביע אומר ח"ו או"ח סי' מא, ונדפס גם בתורה שבעל פה טז):

“רבים ועצומים מגדולי ישראל רואים בהקמת המדינה אתחלתא דגאולה, וכעין מה שכתוב בירושלמי (ריש ברכות), רבי חייא ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין וראו איילת השחר שהיה בוקע אורה. א“ל ר“ח לר“ש בן חלפתא ברבי כך היא גאולתן של ישראל בתחלה קימעא קימעא כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת, מ“ט, כי אשב בחשך ה` אור לי. …והגר“מ כשר שליט“א בספרו התקופה הגדולה (עמודים שעד – שעח) הביא כרוז בשם דעת תורה, שחתומים עליו כמעט כל גדולי הדור, וקוראים את הקמת מדינת ישראל בשם אתחלתא דגאולה”.

“מכל מקום הואיל ועדיין רב הדרך לפנינו כדי להגיע אל המנוחה ואל הנחלה, הן מבחינה מדינית וצבאית, והן מבחינה מוסרית ורוחנית, לפיכך אין לחייב לגמור ההלל בברכה. הרי מנהיגי צבאות ערב, למרות התבוסות והמפלות שנחלו, עודם מאיימים השכם והערב לצאת למלחמה נגדנו. ומנפנפים בחרבותיהם ובקשתותיהם, חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה, אני שלום וכי אדבר המה למלחמה. וכמה מדינות נאורות שהיו נחשבות כידידותיות לישראל, פנו עורף ולא פנים במלחמות שעברו עלינו, מלחמת הקוממיות, מבצע קדש, מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, והאחרון הכביד מלחמת יום הכפורים, לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רוגז. ועודנו תכלינה עינינו אל ישועת ישראל האמתית ע“י צור ישראל וגואלו השם נפשנו בחיים ולא נתן למוט רגלינו, לולא ה` שהיה לנו אזי חיים בלעונו”.

“ומבחינה רוחנית, אשר ירוד ירדנו אלף מעלות אחורנית, ועדים אנו להתדרדרות מוסרית מדהימה, המתירנות גוברת וההתפרקות משתוללת בראש כל חוצות, חוסר צניעות, בגדי פריצות, ספרי פורנוגרפיה, וסרטי קולנוע מבישים, חילולי שבת בפרהסיא, פתיחת איטליזי טריפה בממדים מבהילים, ועוד כהנה וכהנה, ועל הכל שמאות אלפי ישראל, מתחנכים במוסדות חינוך לא – דתיים, ולומדים שם להתנכר לכל קדשי ישראל, ולפנות עורף לצור מחצבתם, ולהיות ככל הגוים בית ישראל, עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בורות בורות נשברים אשר לא יכילו המים, ונתקיימה נבואת ישעיהו: ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד, וכדרשת חז“ל בחגיגה (יד) ובעקבות משיחא חוצפא ישגא, ועמא דארעא אזלא ומדלדלא, נערים פני זקנים ילבינו וכו` (סוטה מט:)”.

הלזה צפינו וקוינו במשך כאלפיים שנות גלותינו??? והרי כתב הרמב“ם (בפ“ט מה` תשובה ה“ב): לא נתאוו ישראל לימות המשיח אלא כדי שינוחו ממלכיות שאינן מניחות להם לעסוק בתורה ובמצות כראוי, ובימי המשיח תרבה האמונה והדעה והחכמה והאמת, שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה` כמים לים מכסים, כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם”.

“ומסיבות אלה הרבה משלומי אמוני ישראל אשר רואים שעדיין שכינתא בגלותא, נוהגים שלא לומר הלל בכלל ביום העצמאות, וטעמם ונימוקם עמם לרוב יגונם וצערם על מצבינו הרוחני אשר אנו נתונים בו כיום, ואין לזה כל דמיון לנס חנוכה שכל העם הכירו וידעו בהשגחת השי“ת עליהם, וכולם היו עובדי ה` באמת ובתמים”.

“כיוצא בזה ראיתי בשו“ת ישכיל עבדי ח“ו (או“ח סי` י אות ז) שג“כ העלה שאין לגמור ההלל בתוך תפלת יום העצמאות אפי` בלא ברכה, מפני שעדיין אויבינו קמים עלינו לכלותינו, ואין לך יום שאין קללתו מרובה מחבירו, ועונותינו הטו אלה, כי היצר הצורר בעוכרינו להסית את ישראל מדרכי ה` וכו`, ומכיון שאין כאן אלא אתחלתא דגאולה, ואינה גאולה שלמה לכל עם ישראל, לכן אין לתקן לומר הלל גמור בתוך התפלה אפי` בלי ברכה, ורק אפשר לומר מזמורי ההלל לאחר סיום התפלה, בלי ברכה, כי פשוט שאין לנו להכנס בספק ברכה לבטלה. עכ“ד”.

“ולא אכחד, כי באמת עם כל הצללים הנ“ל, ישנם אורות גדולים שאין לנו להתעלם מהם, כי מדינת ישראל כיום היא מרכז התורה בעולם כולו, ורבבות בחורי חמד מטובי בנינו היקרים עוסקים בתורה יומם ולילה בישיבות הקדושות, והתורה מחזרת על אכסניא שלה, שאין לך תורה כתורת ארץ ישראל, ובירושלמי (פ“ו דנדרים סוף ה“ח), אמר הקב“ה, חביבה עלי כת קטנה שעוסקת בתורה בא“י, מסנהדרין גדולה שבחוץ לארץ. ורבבות משלומי אמוני ישראל מחנכים את בניהם ובנותיהם ע“פ תורתינו הקדושה, כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה`, וכאמור: כי לא תשכח מפי זרעו. ואף אצל המון העם אנו מוצאים אזן קשבת שוקקה וכמהה לשמוע תורה ודעת מפי גדולי ישראל, כחזונו הנפלא של עמוס: הנה ימים באים נאם ה` והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה`. (וע` שבת קלח:). ואנו תפלה שהשי“ת יערה עלינו רוח ממרום, וידעו תועי רוח ובינה, ונשוב כולנו בתשובה שלמה“.

ומסקנתו שם שניתן לומר הלל דווקא בסוף התפילה ולא לאחר שמונה עשרה. וגם שלא בברכה מחשש ברכה לבטלה. אלא שהוא עצמו לא אמר הלל ביום העצמאות.

לגבי תחנון ראה כאן מה שכתבנו בנושא. בכל אופן, ידוע לי שהגר"ע יוסף זצ"ל עצמו לא היה אומר תחנון ביום העמצאות, אלא שהוא השתדל להשיג לעצמו סנדקאות ביום זה, אולם גם כשלא היה לו סנדקאות לא היה אומר תחנון.