מדוע החרדים לא אומרים הלל ביום העצמאות?

מדוע חרדים לא אומרים הלל או קובעים יום טוב ביום העצמאות אם ללא ספק היה פה נס שיהודים רבים ניצלו מידם של הערבים, כפי שמצינו בהרבה ניסים בקהילות שונות שקיבלו על עצמם אותו יום כיו"ט? תודה.

תשובה:

שלום רב

שאלתך חשובה מאוד וננסה להשיב עליה על קצה המזלג במסגרת מצומצמת זו.

ראשית יש לדעת שהשאלה אם לומר הלל או לא היא שאלה הלכתית, לחלוטין לא שאלה פוליטית השקפתית, ואינה נוגעת כלל לויכוח כל שהוא אודות הנושא הציוני. הניסים אותם ראינו כאן בארץ ישראל ב65 שנה האחרונות, דומה שלא ארעו לאבותינו מזה שנים רבות, כל מי שיש לו עיניים פקוחות עומד נפעם מול חסדי ה' עמנו, בנצחונות התכופים כנגד מאות מליוני הערבים שסביבותינו והדברים ידועים. בימים שטרם מלחמת ששת הימים הכשירה הרבנות הצבאית שטחי ענק לקבורה, הצפי היה שנאלץ להתמודד עם מאות אלפי הרוגים! על תוצאות המלחמה פחדו בכלל לחשוב. לבסוף בשישה ימים עם ישראל זכה לניצחון מפליא שאף הביא בעקבותיו גל עצום של חזרה בתשובה שספיחיו נמשכים עד היום הזה. עשרות מוסדות ומדרשות לבעלי תשובה נוסדו באותם ימים בעקבות הצימאון הרוחני הגדול.

אולם, צריך לדעת שהיחס שהיה בעם ישראל בכל השנים לגבי שינויים בפסיקה וקביעת מנהגים חדשים היה יחס זהיר עד למאוד, שכן התורה אינה פרי רוחו של הוגה דעות זה או אחר, אלא דברי אלוקים חיים שנמסרו לנו מדורי דורות מימי משה רבינו ושאר הנביאים והתנאים הקדושים, שאין לנו השגה מינימלית בעוצמת גדלותם התורנית.

לבטח ידוע לך מנהג ישראל שהחזן אומר את קבלת השבת בבימה שעליה קוראים בתורה ולא בעמוד התפילה הקבוע לחזן [אצל האשכנזים]. הסיבה לכך, היא משום שקבלת שבת יסודה מדברי האר"י לפני כ500 שנה, ולמרות שהיה לומד מפי אליהו הנביא, רצו חכמים לחלק בין תקנתו זו לשאר חלקי התפילה שמקורם באנשי כנסת הגדולה!

ממילא, לבוא ולתקן סדר תפילה חדש ביום מסויים כהודיה על הנס, סברו חכמי זמנינו שאין הדבר מסור לנו כלל, אלא כל אדם שעיניים לו יודה לה' יתברך על פי דרכו בלא לערוך שינויים בסדר התפילה. מה שציינת שבמקומות מסוימים היו נוהגים לחגוג ניסים שאירעו להם אינו דומה לענינינו כלל, שם דובר על משפחה פרטית או עיירה מסוימת, ולעולם לא על תקנה כללית

לאחר השואה הארורה היו מחכמי ישראל שהציעו להוסיף קינות בתשעה באב לזכר החורבן, כדרך שעשו לאחר פרעות ת"ח ות"ט ועוד, מרן החזון איש התנגד לכך חריפות מחמת הטעם האמור, אף שהקינות אינן חלק מסדר התפילה כלל!

אינני בא לטעון שאין ליהדות החרדית ביקורת על הדרך בה המדינה מתנהלת כיום, הביקורת נוקבת, היחס לדת וללימוד התורה בשפל המדרגה לצערנו, אבל לכך כל קשר לניסים שנעשו לנו כאן, וההודיה צריכה לבוא מלב המלא על גדותיו, אך לענין שינוי סדר התפילה כבר אמרנו.

לסיום, נציין לדעת הגאון רבי עובדיה יוסף כפי שכתב בספרו יביע אומר חלק ו וזה לשונו:

"רבים ועצומים מגדולי ישראל רואים בהקמת המדינה אתחלתא דגאולה, וכעין מה שכתוב בירושלמי (ריש ברכות), רבי חייא ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין וראו איילת השחר שהיה בוקע אורה. א"ל ר"ח לר"ש בן חלפתא ברבי כך היא גאולתן של ישראל בתחלה קימעא קימעא כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת, מ"ט, כי אשב בחשך ה` אור לי. …והגר"מ כשר שליט"א בספרו התקופה הגדולה (עמודים שעד – שעח) הביא כרוז בשם דעת תורה, שחתומים עליו כמעט כל גדולי הדור, וקוראים את הקמת מדינת ישראל בשם אתחלתא דגאולה".

"מכל מקום הואיל ועדיין רב הדרך לפנינו כדי להגיע אל המנוחה ואל הנחלה, הן מבחינה מדינית וצבאית, והן מבחינה מוסרית ורוחנית, לפיכך אין לחייב לגמור ההלל בברכה. הרי מנהיגי צבאות ערב, למרות התבוסות והמפלות שנחלו, עודם מאיימים השכם והערב לצאת למלחמה נגדנו. ומנפנפים בחרבותיהם ובקשתותיהם, חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה, אני שלום וכי אדבר המה למלחמה. וכמה מדינות נאורות שהיו נחשבות כידידותיות לישראל, פנו עורף ולא פנים במלחמות שעברו עלינו, מלחמת הקוממיות, מבצע קדש, מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, והאחרון הכביד מלחמת יום הכפורים, לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רוגז. ועודנו תכלינה עינינו אל ישועת ישראל האמתית ע"י צור ישראל וגואלו השם נפשנו בחיים ולא נתן למוט רגלינו, לולא ה` שהיה לנו אזי חיים בלעונו".

"ומבחינה רוחנית, אשר ירוד ירדנו אלף מעלות אחורנית, ועדים אנו להתדרדרות מוסרית מדהימה, המתירנות גוברת וההתפרקות משתוללת בראש כל חוצות, חוסר צניעות, בגדי פריצות, ספרי פורנוגרפיה, וסרטי קולנוע מבישים, חילולי שבת בפרהסיא, פתיחת איטליזי טריפה בממדים מבהילים, ועוד כהנה וכהנה, ועל הכל שמאות אלפי ישראל, מתחנכים במוסדות חינוך לא – דתיים, ולומדים שם להתנכר לכל קדשי ישראל, ולפנות עורף לצור מחצבתם, ולהיות ככל הגוים בית ישראל, עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בורות בורות נשברים אשר לא יכילו המים, ונתקיימה נבואת ישעיהו: ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד, וכדרשת חז"ל בחגיגה (יד) ובעקבות משיחא חוצפא ישגא, ועמא דארעא אזלא ומדלדלא, נערים פני זקנים ילבינו וכו` (סוטה מט:)".

הלזה צפינו וקוינו במשך כאלפיים שנות גלותינו??? והרי כתב הרמב"ם (בפ"ט מה` תשובה ה"ב): לא נתאוו ישראל לימות המשיח אלא כדי שינוחו ממלכיות שאינן מניחות להם לעסוק בתורה ובמצות כראוי, ובימי המשיח תרבה האמונה והדעה והחכמה והאמת, שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה` כמים לים מכסים, כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם".

"ומסיבות אלה הרבה משלומי אמוני ישראל אשר רואים שעדיין שכינתא בגלותא, נוהגים שלא לומר הלל בכלל ביום העצמאות, וטעמם ונימוקם עמם לרוב יגונם וצערם על מצבינו הרוחני אשר אנו נתונים בו כיום, ואין לזה כל דמיון לנס חנוכה שכל העם הכירו וידעו בהשגחת השי"ת עליהם, וכולם היו עובדי ה` באמת ובתמים".

"כיוצא בזה ראיתי בשו"ת ישכיל עבדי ח"ו (או"ח סי` י אות ז) שג"כ העלה שאין לגמור ההלל בתוך תפלת יום העצמאות אפי` בלא ברכה, מפני שעדיין אויבינו קמים עלינו לכלותינו, ואין לך יום שאין קללתו מרובה מחבירו, ועונותינו הטו אלה, כי היצר הצורר בעוכרינו להסית את ישראל מדרכי ה` וכו`, ומכיון שאין כאן אלא אתחלתא דגאולה, ואינה גאולה שלמה לכל עם ישראל, לכן אין לתקן לומר הלל גמור בתוך התפלה אפי` בלי ברכה, ורק אפשר לומר מזמורי ההלל לאחר סיום התפלה, בלי ברכה, כי פשוט שאין לנו להכנס בספק ברכה לבטלה. עכ"ד".

"ולא אכחד, כי באמת עם כל הצללים הנ"ל, ישנם אורות גדולים שאין לנו להתעלם מהם, כי מדינת ישראל כיום היא מרכז התורה בעולם כולו, ורבבות בחורי חמד מטובי בנינו היקרים עוסקים בתורה יומם ולילה בישיבות הקדושות, והתורה מחזרת על אכסניא שלה, שאין לך תורה כתורת ארץ ישראל, ובירושלמי (פ"ו דנדרים סוף ה"ח), אמר הקב"ה, חביבה עלי כת קטנה שעוסקת בתורה בא"י, מסנהדרין גדולה שבחוץ לארץ. ורבבות משלומי אמוני ישראל מחנכים את בניהם ובנותיהם ע"פ תורתינו הקדושה, כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה`, וכאמור: כי לא תשכח מפי זרעו. ואף אצל המון העם אנו מוצאים אזן קשבת שוקקה וכמהה לשמוע תורה ודעת מפי גדולי ישראל, כחזונו הנפלא של עמוס: הנה ימים באים נאם ה` והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה`. (וע` שבת קלח:). ואנו תפלה שהשי"ת יערה עלינו רוח ממרום, וידעו תועי רוח ובינה, ונשוב כולנו בתשובה שלמה".

יהי רצון שנזכה לגאולה השלימה במהרה בימינו

ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.

הצטרף לדיון

12 תגובות

  1. ברוך, לא עלינו אתה כופר בטובתו של מקום בדבריך אלו, אין מחלוקת גם לפי גדולינו (אני חרדי) שהיה נס שעם ישראל ניצלו בשנת תש"ח מכלייה גדולה שרצו הערבים לכלותינו. ואין לזה שום קשר לקום המדינה.

  2. ברוך, הלכה פסוקה שמי שמת אביו מברך דיין האמת וגם הטוב והמטיב. וא"כ ק"ו שגם המתאבלים ביום העצמאות אינו סותר שגם יאמרו הלל על הניסים הגדולים שהיו אז. (אא"כ חושש לחדש מנהגים חדשים, וא"כ גם ימי אבל אינו רשאי לחדש…)

  3. ראיתי את האימל רק עכשיו אחרי שכמעט לא הייתי בבית היום, ועני כבר כמעט נעצמות, ולכן אענה בקצרה:

    אני חושב, שעצם הכותרת היא טעות, ולכן גם התשובה היא טעות.

    השאלה שצריכה להישאל היא לא: מדוע החרדים לא אומרים הלל, אלא מדוע החרדים לא חוגגים את יום העצמאות.

    אם בכל הישיבות החרדיות היו עושים סעודת מצוה ובה מהללים ומשבחים על הנס הגדול שהיה, ולמחרת היו עוסקים בנושאים הקשורים למצוות ישוב א"י חובת הצבא וכד', הייתי מקבל את התשובה, שאכן יש דיון הלכתי על הלל, ואפשר להתפלפל עד מחר האם לומר הלל או לא, יש לנו כח לתקן או לא וכד'.

    לדעתי השאלה הקשה היא מדוע החרדים לא באמת חוגגים.

    נכון גם אנו יודעים שיש במדינה המון בעיות. עדיין זו לא ממש מדינת כסא כבוד ה' בעולם (הרב קוק שלמדנו בשבת), אך האם זה סיבה לא לחגוג.

    אנו חגגים את חנוכה למרות שכבר מזמן חרב הבית, ואין זכר לנס. וה"ה לגבי פורים.

    אפשר להביא מקורות רבים על קביעת יום חג על הצלה (מעט מהם הבאנו בשיעור בשבת).

    אני גם יכול לענות את התשובה מדוע לא חוגגים: היחס אל הציונות. החרדים תמיד התנגדו לציונות כיון שהיא היתה מנותקת מתורה.

    אנו מאמינים שהנסים שהיו לנו בתקומת מדינת ישראל ובמלחמות ישראל הם לא מעשה ידי הציונים אלא השגחת הבורא יתברך, ועל כך יש לנו חובה להודות ולהלל.

    אני מקווה שקצת עניתי על הדברים, ואפשר עוד להמשיך לדון.

    אך כפי שפתחתי אותם שאינם אומרים הלל שישאלו את עצמם האם זה רק דיון הילכתי בגדרי הלל ותקנות חדשות או שיש כאן משהו יותר עמוק.

    דרך אגב, יש כאן קצת סילוף של ההיסטוריה מצד החרדים כפי שהזכרני בשיעור בשבת

  4. רבותי אין אומרים הלל רק על גזירה ממות לחים עיין חת"ס או"ח קצא ועוד וכאן לא היה שום גזירה רק מלחמת הכופרים של כוחי ועוצם ידי וצריכים לומר קינות ותענית ןתשובה על עיכוב ביאת המשיח מחמת דחיקת הקץ.

  5. מאיר היקר ,
    אתה לא באמת מצפה שנחגוג בחוצות העיר בתערובת ובשירי עגבים שנהוגים בעיקר ביום הזה לא מובנת לי שאלתך -לא חוגגים-
    אנחנו שמחים ועצובים ביחד ועושים זאת בצורה שנכונה לנו ולא בריש גלי האם נכנסת אי פעם ללב של איש חרדי שאתה יכול לקבוע שאנחנו לא שמחים על הטוב שיש כאן? ברור שלא ולכן אתה שואל – אז לא כול מי שלא חוגג בחוצות העיר או לא אומר הלל בהכרח שהוא עצוב ולא מקבל את הטוב שכן יש במדינה שלנו ועל הרע שיש כאן צריך גם להתעצב מה גם שיום זה יוצא בימי ספירת העומר שאסורים בשמיעת שירים ואין בית דין דהיום יכול לפסוק נגד קדושי עליון של דורות הקודמים ה' ישמרנו ויביא רק טוב לישראל וקדושה אמן !

  6. שמחים על הניסים שנעשו לעם ישראל בארץ ישראל, אבל עצובים מאוד על הקרוי "מדינה".
    איך אפשר לשמוח כשמדי יום ביומו נלקחים המוני ילדים קטני קטנים שלא טעמו טעם חטא, ללימודים שבעקבות ה"ציונות" – אפשר ללמד שלהיות יהודי היינו להיות ישראלי. ולא מלמדים אותם אפילו פסוק שמע ישראל, ולא כל קשר לבוראם, ולהפך רח"ל רק משחיתים את נשמותיהם הטהורות.

    והרי כאן המסגרת הלימודית היא מאורגנת וזה ממש כפירה מאורגנת בבורא עולם.
    והרי למדנו גדול המחטיאו יותר מההורגו. ולפ"ז המרצחים בשנות הזעם וכו' היו פחות גרועים כי הללו רק לקחו את גופם ואילו השאירום לחיי נצח בעולם הבא תחת כנפי השכינה, ואילו הללו לא משאירים לאותם ילדים שאח"כ גדלים וכו' חלק לעולם הבא. אוי הבט נא רבון עולמים לדמעת העשוקים, שעושקים מהם הדבר הכי יקר בעולם, והם אפילו לא יודעים מכך…

    לכן לא שמחים כלל וכלל מהקמת המדינה, כי אמנם נכון שיש כאן תועלת באופן הפיזי והקיומי שיותר בטוחים מבחינה מסויימת במישור הבטחוני וגם חיים חיי רווחה ברוך השם, אבל אבוי – מה מה עומד מנגד, ומה התוצאות לתועלות הללו. עדיף שלא היה לא זה ולא זה, והיו אותם ילדים עשוקים יודעים לשם מה באו לעולם, ומתחנכים חינוך יהודי.

  7. הסיבה האמיתית שהחרדים לא חוגגים ולא אומרים הלל היא כי הם מפחדים מאד לעשות כל דבר שדומה לחילונים או לדתיים לאומיים שמא זה יגרום שהבחורים הצעירים יתקרבו אליהם וילמדו מהם.

    אם החילוניים והדתיים היו קובעים יום אבל ביום העצמאות החרדים היו עושים ממנו חג ואומרים הלל + יעלה ויבוא + על הניסים…

  8. המאמינים בהשגחה פרטית יודעים הוא הקב"ה בעל מלחמות ומצמיח ישועות והוא החליט על הקמת המדינה והוא החליט מי יהיו המנהיגים. ולב מלכים ביד ה'. ויש להודות לקב"ה על הקמת המדינה לאחר השואה האיומה ופריחת עולם התורה בימינו שאין כדוגמתו בכל הזמנים. ויש שלטון יהודי בארץ וחזרה מלכות לישראל כבימי חנוכה למשך 200 שנה ורק חמישים שנה ראשונות היתה מדינה דתית והשאר מדינה יהודית מתיוונת וללא ישיבות ועשרות אלפי לומדי תורה כבימינו. מדינה אי אפשר להחליף וממשלה אפשר להחליף. זה לא דור של כופרים זה דור של תינוקות שנישבו כהגדרת החזון אי"ש. ויש להתפלל עליהם שיחזרו בתשובה שלמה ונזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל