בס"ד
ברכה על נטילת ידיים לדבר שטיבולו במשקה
למנהג התמנים הבלדי בליל הסדר שמטבלים כרפס בחרוסת דלילה,הרי אם אני מדללה במים או ביין יבש,פשוט הדבר שיש לברך על נטילת ידיים לדבר שטיבולו במשקה,(על פי הרמב"ם)
אך מה קורה אם אני מטבל ביין מפוסטר כגון יין תירוש ? האם נחשב כמשקה או שיצא מתורת משקה בהיותו מבושל? ונניח שאין נחשב למשקה אז איך אני בכל זאת מברך עליו בורא פרי הגפן?
ונניח שכביכול יצא מתורת משקה הריהו מכיל אחוז של מים וככזה הינו כבר משקה שניתן ליטול ידיים לדבר שטיבולו במשקה.
האם המקרה הנ"ל דומה למטבל ביסקויט בכוס תה שכתבו הפוסקים שבהיות המשקה מבושל אינו מצריך נטילת ידיים ?
מה גורם לכך שמשקה מבושל יוצא מתורת משקה ? הרי אם מברכים עליו אז בודאי נחשב למשקה?
ואם ברכתי על נטילת ידיים כאשר הטיבול של הכרפס נעשה בחרוסת שדוללה ביין תירוש שהינו ידוע כמפוסטר ,האם נחשבת הברכה לברכה לבטלה?
תשובה:
שלום רב
לא ידוע לי על מי שסובר שמשקה מבושל אינו משקה לענין זה [בכף החיים סי' קנח ס"קלט צידד להקל במשקה רותח כיון שודאי לא יגע בידיו במשקה, אבל לא מחמת עצם בישולו. עתה מצאתי בס' קיצור שו"ע של הרב רצאבי סי' כז הערה מג שלמד בדברי הכף החיים שהבישול מפקיע מהרוטב שם מים, ונסתפק בזה לגבי חרוסת ולא הכריע, עיי"ש. על כל פנים, למעט מנהגכם, שאר הקהילות אינם מברכים על נטילת ידים לדבר שטיבולו במשקה.
שלום כבוד הרב,
"בהליכות עולם חלק א עמוד של"א כתוב שפטור מנטילה בהצטרף שניים מתוך שלשת התנאים הבאים: כשידיו אינם נוגעות במשקה. המאכל פחות משיעור כזית. המשקה מבושל."
(חוברת הלכות סעודה. מאותו מוציא לאור של החוברות בחינם, הפסח בהלכה ובאגדה, וכו')
בני תימן החמירו בזה יותר.
ודאי ודאי. זה ידוע שהבלדי מברכים על הנטילה ועל כל הכוסות.
מה שהתכוונתי במקור שציינתי לספר הליכות עולם של הרב עובדיה, זה לעיניין משקה מבושל. אולי שם מבואר מי שסובר שמשקה מבושל אינו משקה לענין זה.
הבן איש חי, שנה א', תזריע, יט כתב שעל משקה מבושל אין צריך ליטול ידיו.
ובאמת לא ברור בכלל מה טעם החילוק בין משקה מבושל לאינו מבושל
השאר תגובה