בס"ד
שלום לכבוד הרב.
בעלי מתמודד עם בעיה קשה והוא איננו שקט .
שאלתי בעיקרון כיצד לנחם ולעזור לו על מנת שלא יקח את הדברים ללב ושלא יגרום לפילוג גדול בתוך המשפחה.
אנחנו זוג שומר מצוות ברוך השם. אך האמונה התרופפה במשפחתו של בעלי לאחר מות אביו.
אחיו חי עם גויה מזה קרוב ל 4 שנים ותהליך הגיור עדין לא התחיל ולא נראה רציני כלל . והאח השני , גרוש עם ילדה מתרועע עם בחורות כל הזמן.
לבעלי זה מאוד מפריע אך לכל המשפחה המורחבת הכל נראה תקין ולא מבינים למה כל כך מציקים לו הדברים .
הוא מגיע לכך שהוא רב עם אמא שלו ומסתכן בכבודה , על כך שאין היא מעירה לבניה ויתרה על כך נותנת יד לדברים ושמחה בזה שבניה חיים ומאושרים.
אנחנו די מחוץ לתמונה כי אנחנו היחידים עם ילדים והמפגשים רחוקים. לעומת כל השאר שדי קרובים ונפגשים לעיתים די קרובות (גם נוסעים להפגש בשבת ).
מה עושים על מנת לא לגרום לפילוג ולכעס בתוך המשפחה ולהפנות ממנו את האש למרות שהוא דואג לעתיד אחיו .
תשובה:
שלום רב,
ראשית הכעס אינו מוצדק מהפן ההגיוני. שהרי הוא לא כועס ברמה כזו על יהודים טובים אחרים שנכשלים בעברות כאלה. כלומר, הכעס כנראה בא מהפן הרגשי, איך הוא יכול להרשות לעצמו שאחים שלו יתנהגו כך, בפרט לאחר מות אביהם. אבל מה לעשות הוא אינו אחראי למעשיהם. הוא מחוייב בערבות או במצוות הוכח תוכיח במדה שהוא יכול להשפיע, אבל כנראה שמתוך הכעס הוא רק ירחיק את עצמו, יפגע באמו שתחי' ולא ישיג מאומה. בעלך צריך לנסות להשפיע אליהם אך ורק בדרכי נועם, אז אולי הוא יצליח, אבל עליו לדעת שלא בטוח שיצליח בכך, כך שאסור לו להתייאש בסופו של יום ולהפנות אליהם שוב את כעסו. הכעס בכל מקרה אינו מועיל ורק מזיק, ועל בעלך להסיר לגמרי את אחריותו לענין, ולנהוג באהבה ואחוה עם אחיו.
