בס"ד
קראתי שמרן עובדיה יוסף זצ"ל , התיר לספרדים להניח מרק (או כל אוכל עם רוב רוטב נוזלי מבושל) על פלטה כבויה עם שעון שבת , וכשהשעון ידליק את הפלטה בשעה הרצויה, ניתן לאכול את המרק אפילו רותח, מדין גרמא בהעברה.
א. האם הבנתי נכון ?
ב. אם המרק ירתח מעבר לחום שהיס"לד בו הרי מלכתחילה אסור באכילה לספרדי ( בישול אחר בלח) , אלא מה עניין הגרמא להתיר כאן את האכילה?
ג. האם יהיה מותר על אותו עקרון ,להרים את השלטר בחדר כבוי בידיעה שעוד 3 שעות השעון שבת ידליק גם את אותו חדר , מדין גרמא ? ואם לא, מה החילוק ?
חנוכה שמח
תשובה:
שלום רב
אכן כך דעתו של הרב עובדיה, וראיתו מכך שהתירו להניח במקום שאחר כך תבוא הגויה ותדליק לצורך חימום הבית וכדומה, ומשום שהמעשה כלל לא מתייחס אל האדם המניח, כמו שאמרו, אחד הביא את האש וחברו את העצים האחרון חייב. רבים חלקו על הגר"ע יוסף בזה, שכן במקרים שהביא מדובר שיש אדם בר דעת שעושה את הפעולה האחרונה מדעתו ולכן הבישול מתייחס אליו, משא"כ במקרה האמור, מחמת השבת המתקרבת אני מקצר… הוראת הגרש"ז אויערבך שאין להתיר זאת אלא במאכל מבושל יבש, שבו אין איסור בישול אלא רק איסור חזרה ומשום דמיחזי כמבשל.
שבת שלום
