לתרומות לחץ כאן

התלבטות בין כולל לעבודה

לכבוד הרב שליט"א,

אני אברך כולל, אך הורע מצבי הכלכלי מאד. באיזה תנאים מותר לי לצאת לעבוד חצי יום?

תודה מראש על העזרה,

תשובה:

שלום רב,

אם אתה חש שמצבך הכלכלי הורע ודאי שחובה עליך לחפש מקור פרנסה אחר. אתה מחוייב למשפחתך ומחוייב לאשתך, זו חובתך שנטלת על עצמך בעת הנישואין ובעל חתימת הכתובה. עבודה אין פירושה הפסקת הלימוד. מימים ימימה נהגו יראים ושלמים לעבוד וללמוד.

אולם על העובדה שאם אתה זקוק לפרנסה עליך לעבוד ולפרנס אין כל חולק, שאם לא כן, אתה עלול להפסיד הכל. גידול משפחה ללא כל פרנסה עלולה להביא היום הרבה תקלות. אולם חשוב לזכור את דברי המשנה באבות עשה מלאכתך ארעי ולימוד התורה קבע.

ראה את מה שכתב בשו"ע הרב בהלכות תלמוד תורה, כשהוא בא לחזק את לימוד התורה: "ולא אמרו שמבטלין ומפסיקין מתלמוד תורה כדי לקיים מצוה שאי אפשר לעשותה ע”י אחרים כמו שיתבאר אלא להפסיק לפי שעה וזמן מה שאין בו אלא ביטול מצות העסק ולימוד התורה תמיד אבל לא ביטול מצות ידיעת התורה באר היטב בפירושה שהן ההלכות כולן בטעמיהן בדרך קצרה. וכו’. אף שיש לו בנים וצריך לעסוק במלאכה לפרנס אשתו ובניו ואינו יכול לעסוק כל היום כולו בתורה וכו’. וחייב הוא מן התורה לקבוע לו עת גדולה לתלמוד תורה בכל יום כמו חצי היום לפחות מלבד לימוד הלילה ולא יעסוק במלאכה כל היום או רובו שנאמר ודברת בם והלא כבר נאמר ושננתם ומה תלמוד לומר ודברת בם שלא יהא כל דיבורך אלא בם כלומר שתעשם עיקר ולא טפלה ועל כן חייב לעשות תורתו קבע ומלאכתו עראי. וכשיעשה כן יוכל גם כן לבא עכ”פ לידי ידיעת עיקר התורה שבעל פה כולה וכו’. ולכן מי שנשאו לבו לקיים מצוה זו כראוי יעשה מלאכה בכל יום מעט כדי חייו בלבד ויסיר התאוות ותענוגי הזמן מלבו כמו שאמרו חכמים כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל ואין לו לחוס על נפש אשתו ובניו יותר מעל חיי נפשו שהם בצער ולזה ודאי תספיק לו מלאכת עראי בישועת ה’ והצלחתו בלי הזכרת מעשה נסים”.

שיהיה לך הרבה הצלחה ורוב נחת מהילדים!

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. לכבוד הרב
    לא הבנתי את הסיום "אין לו לחוס על נפש אשתו ובניו יותר מעל חיי נפשו שהם בצער ולזה ודאי תספיק לו מלאכת עראי בישועת ה’ והצלחתו בלי הזכרת מעשה "וכו'
    איך זה מסתדר אם : 1 אם מה שכתב הרמב"ם מכבדה יותר מגופו? זאת אומרת גבר אולי יכול להסתפק בפחות דברים מאשה, אבל אשה צריכה יותר גם בגדים ותמרוקים, וכן עם כל ההריונות והלידות צריכה לאכול אוכל בריא ודברים לרפואה וכו' אז כיצד אפשר להשוות את צער האיש לצער האשה? (או לצער הילדים שגם צריכים להתפתח)
    2 אם הכלל שעולה עמו ואינה יורדת, במקרה שחיה לפני בבית אביה או לבדה או איתו ביחד בהתחלה ברמת חיים מסוימת הבנתי שלא יכול לחייב אותה לרדת ברמת חיים
    אז הדברים לא מובנים לי

    ושיהיה ברור אני אוהבת את התורה ובעד לימוד תורה וחושבת שאפשר לוותר על הרבה מותרות
    אבל עדין צריך זהירות לא להשוות בין גבר לאשה בזה, כי ראיתי שגברים גופם חזק יותר לסבול צער

  2. ככלל, מה שאדם חייב לאשתו וילדיו ודאי יש חובה לתת, ויש בזה פרטים רבים שראיתי שכבר עסקת בהם. 2. צריך לדעת שנשות האברכים היום שואפות בכל ליבן שהבעל ישב וילמד גם אם יזדקקו לצמצם בבית, משום שהן מחונכות ויודעות שהתורה היא עיקר תמצית החיים והן רוצות להיות חלק מזה. ברור מאליו שכדאי לצמצם בעולם הזה שהוא חיי שעה ולקיים את היעוד האלוקי, לא באנו לעולם כדי לאכול ולישון… שוב הכל בכפוף למצב בבית צרכי האשה והילדים הכל ברור וידוע.

  3. כבוד הרב,

    אני אישית, רואה בזה מעלה גדולה לפרנס אישה וילדים, משתי סיבות:

    1) זוהי חובתו של גבר בכתובה
    2) הרמב"ם טען כך, בהלכות ת"ת, פרק ג', שזוהי מעלת חסידים ראשונים שהיו מתפרנסים מכפיהם.

    אני באמת לא מבין בשביל צריך שאדם יישב כל היום וילמד, ויחיה מכספי צדקה, כשאינו מתכוון להיות מורה הוראה בישראל?
    הרי גם לפי דעתו של ה'כסף משנה', כשהתיחס לרמב"ם, הביא ראיות שגדולי ישראל כן היו מתפרנסים מכספי ציבור, אבל מדובר בגדולים, ובאנשים שהציבור חפץ היה בהם!

    היום, לצערנו, יש הרבה אברכים בכוללים שונים, אבל מעטים יוצאים להוראה, אז שאלתי היא לגבי אותם שלא מתכוונים להיות דיינים או מורים: מדוע הם מרשים לעצמם להיות עול לציבור?
    במידה ואברך כזה יחליט, מתישהו, להקדיש את עצמו להיות מורה נאמן בישראל, אז ודאי שאין כאן שאלה כלל, ומותר לו להתפרנס מכספי ציבור, אבל אם לא, למה שכן יעשה זאת?

  4. אין שום קשר בין לצאת להוראה ודיינות לבין הנושא של הרמב"ם, אתה מתייחס ללימוד התורה בהשקפת עולם מערבית, כביול זה כמו לימוד באוניברסיטה שאם יצא מזה תועלת לציבור הגיוני שהציבור ישלם ואם לא, לא… זה לא נכון, לימוד התורה הוא ערך עצום בפני עצמו, ואין זכות יותר גדולה לציבור העובד, מלשמש כזבולון המפאנס את יששכר הלומד, בזה יש להם חלק גדול בתורה וזו תכלית הבריאה, אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי, זה נאמר על מי שיושב בפינה ולומד לא מי שלומד כדי להיות רב בדוקא.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל