שוקולד חלב של עלית חלב ישראל בהשגחת רבנות נצרת עילית לפסח, וכשרות OU לימות השנה. האם יש בו בעיה למהדרין? במידה וכן, אשמח לשמוע מדוע (כי הרכיבים במוצר זהים לזה שבכשרות מהדרין).
תשובה:
שלום רב
בודאי יכולה להיות בעיה. על הרכיבים אף פעם אי אפשר לסמוך, כיון שאחוז מסויים מועט אין חובה לציין על פי חוק, וכן לפקח שהכל באמת כמו שכתוב, והתמציות והשמנים שמשתמשים בהם, הם עצמם מכשרות מהודרת וכו' וכו'.
מומחי כשרות ורבנים שביררו את הענין העידו שהשוקולדים בכשרות OU של עלית זהים לגמרי לכשרות בד"ץ העדה החרדית.
ראה כאן לדוגמא: https://bit.ly/3tjOl6D
כשרות OU היא כשרות מצויינת, שאין חולק על המומחיות שלהם בכשרות, שאין שני לה. הם מתנהלים בשקיפות מלאה, ומודיעים לציבור בדיוק במה הם נוהגים להקל והיכן, ומפרסמים את כל המידע על כל חומר גלם שהם נותנים עליו הכשר. לפיכך כל הבד"צים מסתמכים על כשרות OU כשהם נזקקים להשתמש בחומרי גלם. וכך יוצא שהאוכל מוצר בהכשר בד"ץ העדה החרדית, אוכל בעצם מהכשר OU.
בכשרות מהדרין יש שני פרמטרים: א. חיפוש כל חומרה אפשרית והקפדה עליה (ההקפדה על חומרות הפכה לעסק מסחרי בימינו, כל בד"ץ מנסה לייחד את עצמו בהקפדה על חומרות שונות ומשונות). ב. השגחה קפדנית במקום.
נכחתי במפגשים רבים של מומחי כשרות, והמסקנה העולה מכל מה ששמעתי היא שמבחינת סעיף א', שהוא הסעיף העיקרי, כשרות OU היא מצויינת. אבל מבחינת סעיף ב', הם פחות מקפידים על חומרות.
מובן ופשוט שהפרמטר השני הוא הפרמטר החשוב, ולא ההקפדה על חומרות שלא שערום אבותינו. ובזה הכשר ה-OU מצטיין ביותר, ואין חולק שהוא הכשר קפדני. אך כדי לתת כשרות למקומות הנידחים שבחו"ל, השתדלו להסתמך על מי שמקל, לדוגמא – בישול ישראל וחלב עכו"ם (כמו רוב הכשרויות בחו"ל שמקלים בזה). שהרי במקום שלא מצוי חלב ישראל, הגר"מ פיינשטיין התיר להדיא, ועוד שורה ארוכה של פוסקים ספרדיים בארצות אמ"ת (אלג'יר, מרוקו, תוניס).
ואמנם לכתחילה אסור לספרדים לאכול מבישולי גויים, אבל המקילים בזה בדיעבד יש להם על מה שיסמוכו, היות וכל בישולי גויים הוא גזירת חז"ל, ויש בזה כמה ספקות (ולדעת הגר"ע יוסף אמרינן ס"ס גם נגד מרן, וגם אפשר לצרף לספק דעות של פוסקים שמרן חלק עליהם), וממילא יש כאן ס"ס בדרבנן: שמא הלכה כרמ"א שגם בבישול די בכך שהישראל מדליק, ושמא הלכה כהראב"ד שבבית יהודי מותר (אם מדובר במסעדה או מפעל של יהודי), ושמא כהראשונים המתירים בישול נכרי הבא בשכרו, ושמא כהמהריט"ץ שאם קונים את המאכל בחנות אין עליו איסור בישולי נכרים.
בכל אופן, מי שמקפיד על חלב ישראל ובישול ישראל ואינו רוצה להסתמך על קולות, ה-OU מציינים במפורש על האריזה שזה בישול ישראל או חלב ישראל. ובאופן כללי ה-OU משתדלים שזה יהיה לכתחילה אליבא דכולי עלמא (ולמעשה אין אף הכשר בעולם שמקפיד על כל החומרות וההידורים, זו רק שאלה של כמות).
ולמרות שבעבר הם השתדלו להקל בכל מה שאפשר, כיום הם יותר מקפידים ומקילים רק כשאין ברירה (ויש חומרות שהם הנהיגו לפני כל הבד"צים האחרים בארץ ישראל).
למרות כל הסיסמאות המדברות על "הידורים בכשרות", דבר אחד מעניין את רוב האנשים היראים, והוא שההשגחה תהיה קפדנית, והמוצר יהיה כשר באמת. כמו שרוב האנשים לא מתעניינים בדיני ממונות אם יש דעה יחידאה מחמירה, אלא אדרבה, הם מחפשים את כל הקולות הקיימות, ומוכנים להיגרר לבי"ד ולהתבזות בשביל כמה שקלים, כך גם בדיני איסור והיתר לא מעניין אותם לחפש אחר חומרות.
בכנס שהתקיים השנה (תשפ"ג) במלון רמדה בירושלים בהשתתפות רבנים בכירים ומנהלי ועד הכשרות OU, אמר הפוסק המפורסם הגר"א וייס (גאב"ד דרכי הוראה"):
"האנשים שאני מכיר במערכת הכשרות של ה-OU הם אנשים ישרים, האנשים האחראים ביותר ולא הייתי מהסס לרגע לסמוך עליהם. זכינו שיש ריבוי של מערכות כשרות וכולן עושות כמיטב יכולתן כדי להבטיח שכל פירור שאנו מכניסים לפינו כשר ול- OU מעמד מיוחד בכל המערך העצום הזה".
ובדרשתו של הראשון לציון, הרב יצחק יוסף, בשיעורו לפני 8 שנים, הוא אמר במפורש שאפשר לסמוך בממתקים על הכשר OU:
"היום הממתקים שמגיעים מחו"ל יש עליהם הכשרים טובים, OU או הרב של הולנד, בממתקים לא מצוי כל כך איסורים".
"אם הולך לבית מלון או לאולם שמחות, צריך לברר שהבשר ע"פ חומרות בית יוסף, וכמה שיקפיד יותר עדיף. אבל בממתקים מה יכול להיות? ביררתי בכמה כשרויות, הם היו אצלי ואני ביקרתי אצלם, וראיתי שההכשר שלהם טוב, ואפשר לאכול את הממתקים והמסטיקים שמגיעים מחו"ל".
"לא צריך להקפיד דווקא על בד"צ "העדה החרדית", הוא לא ירד מהשמים! רק שהם מחמירים בכמה דברים. למשל, יש צבעי מאכל מג'וקים, לפי הדין זה מותר, כיון שהוא נותן טעם לפגם בתערובת, אלא שהבד"צ מחמירים, אבל שאר ההכשרים עושים לפי ההלכה". עכ"ל.
אין לי מידע אישי וכל אחד יעשה כהוראות רבותיו.
השאר תגובה