שלום וברכה. יהודי נפטר וקרובים גויים שלו שרפו את הגוף כמנהגם. בערך אחרי שבוע נותנים אפשרות לקבור את הכלי עם אפר. ממתי צריך להגיד קדיש עליו? תודה
תשובה:
שלום רב,
אומרים קדיש מיד עם פטירתו, ואין להמתין עד לאחר הקבורה. וכך גם האחד עשר חודש מונים מיום הפטירה.
מקורות:
הט"ז והש"ך חולקים האם הקדיש תלוי בקבורה או לא. לדעת הט"ז הקדיש אינו תלוי בקבורה כלל (עיי' סי' שעו סק"ד). ולדעת הש"ך הקדיש תלוי בקבורה. ועי' באגרות משה (יו"ד ח"ג סי' קס אות ג') שהביא את המחלוקת הזו לגבי אמירת קדיש ליתום שאביו נפטר לפני שבת ולא נקבר עד לאחר השבת, האם בשבת עליו לומר קדיש או לא. ונטה לומר כדעת הט"ז, וסיים: "וכמדומה לי שאאמו"ר זצ"ל היה סובר שטוב שיאמר קדיש. ועתה ראיתי בספר גשר החיים מהגאון ר' יחיאל מיכל טוקצינסקי ז"ל בפרק ל' סימן ט' סעיף ב' שנוהגין לומר כהט"ז אבל אינו דוחה לאחרים ולפ"מ שכתבתי יש לזה טעם גדול ונכון".
ולפי זה, נראה שיש להם לומר קדיש עוד לפני הקבורה.
ויש להוסיף, שבמקרה הנוכחי יתכן שגם לדעת הש"ך ניתן לומר קדיש מיום הפטירה. ראה שם בש"ך שכתב שטעמו הוא משום שהסיבה שאומרים קדיש הוא מפני שפודה את אביו מגיהינום, וא"כ כל זמן שלא נקבר אין בו דין גיהינום. ולפי זה, במקרה הנוכחי שהאיש כלל לא נקבר כלל וגם לא ייקבר, שהרי אין כבר מה לקבור, ואין באפר מצוות קבורה. א"כ דין הקדיש כבר לא תלוי כלל בקבורה, ויש לומר כבר מיום הפטירה.
לשון הרב תמוה במקצת. הרב כתב "וא"כ כל זמן שלא נקבר אין בו דין גיהינום" לכאורה אדרבה לפני הקבורה ישנם דינים יותר חמורים כפי שביאר הגר"א וזה לכאורה גם הסיבה לאי-הלנת המת וידוע שמרן הגריא"ל שטיימן זצוק"ל צווה לקבורו תוך מס' שעות מהפטירה
לא הבנת כוונתי, ברור שיש יסורים קשים, דין גיהנום זה כבר שלב התיקון… לכן עיקר התועלת בקדיש הוא כדי לפדותו מגיהנום, אבל ודאי שאם נשמתו נדחית יותר יש לומר קדיש ואדרבה הורנו לומר מהפטירה. לא היתה כוונתנו שאז הוא נח על זרי הדפנה.
השאר תגובה