לתרומות לחץ כאן

מתי אומרים קידושי טעות

שלום, היתי שמח להבין את הגדרת המושג מקח טעות לעניין קידושין על מנת לדעת ולהבין באופן הגיוני מה צריך לספר בשידוכין,מה הגבול.נאמר שאדם שיש לו מחלה חמורה שפוגעת בתפקוד האדם אז מן הסתם שאפשר לחשוש למקח טעות, אך נאמר מחלות קטנות וכן הפרעות נפש לדוגמא הפרעת קשב וריכוז וחרדתיות שלא פוגעות בתפקוד האדם באופן שמשתקות אותו אלא יש לו קצת יותר התמודדות מאדם אחר , האם גם על כגון זה נאמר חשש למקח טעות?? וכן אם יש מקח טעות על איזה שהוא משהו האם אוטמוטית פוקעים הקידושין , או שרק יש יכולת לבית הדין לפקוע אותם וכל עוד שלא נפקעו,הזוג עדיין נשוי ויכול להיות כמו כל זוג נשוי ( ז"א לעניין תשמיש)?

תשובה:

שלום רב,

א. אין צורך לומר כל דבר, משום שלפעמים כשאומרים זה משתמע אצלך הצד השני כגרוע יותר. מאידך, אכן צריכים להזהר שלא להסתיר דבר שיכול לגרום להם לבטל את השידוך. ראה מה שכתב בשו"ת דברי יציב (אבה"ע סי' טו "הנה מעולם תמהתי שאפילו המדקדקין במצוות מ"מ בשידוכין אינם נזהרים מלהעלים איזה מום שבסתר ואיזה מיחוש או כדומה לזה, שהרי מלבד שזה בגדר אונאה ומקח טעות יש חשש שצריך קידושין אחרים".

אלא שקשה קצת להגדיר את המציאות. הכלל צריך להיות שאם אנשים מקפידים על כך, והיו מבטלים את הנישואין אילו ידעו על כך מראש, יש שאלה של מקח טעות. אין כל ספק שאין אדם מושלם, ובכל זאת, תמיד בבואם להנשא בני הזוג חושבים שהשני מושלם… ואין זה מקח טעות לכשיתברר שאינו מושלם. לכל אדם יש קשיים כאלה ואחרים, קשה קצת לשפוט אלו קשיים כבר חורגים וצריכים להודיע על כך לפני הנישואין.

ב. באופן שיש סיבה לקידושי טעות. אין כל ספק שהקידושין לא חלו מעולם, ואין צורך שהשני יקפיד על כך. העובדה שמועיל מחילה לאחר שנודע המום, אינו אומר שלפני המחילה הקידושין היו קיימים.

מקורות:

ברור שבאופן שיש קידושי טעות או מקח טעות הכל בטל מאליו, ובעצם לא חל קידושין כלל. ואין צורך לבטל את הקידושין ישנם כמה ראיות לכך.

א. כתב הטור (אבה"ע סוף סי' כח): "והמוכר איסורי דאורייתא ומקדש בדמיהן דמקודשת, דוקא כשמכרו לעכו"ם, או לישראל ויודע הלוקח שהוא איסורי הנאה, אבל אם אינו יודע, לא חל המכר, והמעות גזל ביד המוכר". כלומר, אם מכר דבר במקח טעות, המקח בטל אפילו שהלוקח אינו יודע על החסרון שיש בדבר שקנה, ואין המוכר יכול לקדש אשה במעות שקיבל, לפי שאינן שלו. אמנם, בשו"ע שם (סכ"ב) כתב שהיא ספק מקודשת, אך טעם הדבר מבואר בב"ש שם (ס"ק נח), שהוא משום שיש ראשונים הסוברים שהואיל והמעות הגיעו ליד המוכר בדרך של מקח וממכר, הרי הם הלוואה בידו, ורשאי הוא לקדש בהם אשה.

ב. במשנה (כתובות עב ע"ב) מבואר, שהמקדש אשה על מנת שאין עליה נדרים ונמצא שיש עליה נדרים, קידושיה בטלים. אמנם, אמרו בגמרא שם (עד ע"ב), שאם הלכה לחכם שיתיר לה את הנדר, קידושיה חוזרים ומתקיימים, משום שהחכם עוקר את הנדר מעיקרו, ונמצא שלא היו עליה נדרים מעולם.

הר"ן שם (לה ע"א) הביא, שנחלקו בירושלמי האם קודם שהלכה לחכם, כאשר קידושיה עדיין בטלים, רשאית היא להתקדש לאיש אחר. לדעה אחת אסור לה להתקדש אחר, משום שיש לחשוש שמא לאחר שתהיה נשואה לו ותוליד ממנו בנים, תלך לחכם שיתיר את נדריה, ונמצא שנישאה לשני באיסור ובניה ממנו ממזרים. אך לדעה אחרת, רשאית היא להינשא לאחר, משום שיודעת שאם יותרו נדריה היא תהפוך להיות אשת הראשון, ועל כן תיזהר שלא ללכת לחכם. הר"ן שם הוסיף, שבדברי הירושלמי מבואר שלכל הדעות התרת הנדרים מועילה לעקור אותם למפרע ולהחזיר את הקידושין הראשונים אפילו לאחר שנודע לבעל על הטעות שהיתה בקידושין. וכתב שזה דלא כדעת התוס' (כתובות עד ע"ב ד"ה התרת), הסוברים שאם נודע לבעל על הנדרים ונוכח לדעת שטעה בקידושיו, בטלו הקידושין לגמרי, ושוב אין התרת החכם מועילה להחזיר אותם.

מהדברים הללו עולה בבירור, שכאשר יש טעות במקח הוא בטל גם בלי ידיעת זה שטעה. שהרי הירושלמי והשו"ע בסי' לט סעי' א, דיברו על אשה שהתקדשה והבעל עדיין אינו יודע שיש עליה נדרים, ועל זה כתבו שהיא רשאית להינשא לאחר [לדעה הראשונה]. וגם הדעה הסוברת שאסורה להינשא בלא גט, הלא כל הסיבה לכך היא רק משום שחוששים שמא תלך לחכם לאחר הנישואין ותיעשה אשת איש למפרע. אך על יסוד הדבר אין חולק, שאפילו קודם שנודע לבעל, אין קידושיה קידושין, ורשאית היא מעיקר הדין להינשא לאחר בלא גט מהמקדש הראשון. וראה שם עוד באבני מלואים סק"ג.

ג. ראיה נוספת מדברי התוס' ביבמות ב,ב שאם נמצא מום באישה לאחר שכבר מת הבעל נמצא שהקידושין בטלים. [אמנם יש שרצו לחלק ולומר שהמדובר שם הוא רק במום גדול כמו נמצאה אילונית. אבל יש ראיות ברורות שאין חילוק כזה, ואין כאן המקום להאריך].

ד. כתב השו"ע (סי' לט ס"ה): "המקדש אשה סתם ונמצא עליה אחד מן המומין הפוסלים בנשים, או נמצא עליה אחד מנדרים שדרך בני אדם להקפיד עליהם, הרי זו מקודשת מספק" [והיינו משום שיש ספק אם המקדש מקפיד על הדבר או לא]. ועל כך כתב המקנה (ס"ק יג): "משמע, דאין חילוק בין אם הוא לפנינו ואומר שמקפיד בין שאינו לפנינו כגון שמת ואח"כ נמצא הסימפון, לעולם הוי ספק, ולא אמרינן כיון דאפילו עומד לפנינו אינו אלא ספק, א"כ כשאינו לפנינו ואינו ידוע אם מקפיד הו"ל כמו ספק ספיקא, אלא כולה חד ספיקא הוא".

ה. וכך כתב גם המחנה אפרים (אונאה סי' יב): "איברא שהכי הוא דהתם ליכא למימר כיון שאיתרצאי השתא חל מעיקרא, דמה שהתרצה השתא הוא משום דהוקר אבל אם לא הוקר לא היה מתרצה, משא"כ היכא דלא הוקר דכל היכא דנתרצה השתא איגלאי מילתא למפרע דהיה מרוצה…ולפי חילוק זה יראה, דאיכא למימר לענין מקדש את האשה ונמצא בה מום ונתרצה הבעל במוהר ומתן דאין הקידושין חלים מעיקרא שאין זה נתרצה הבעל אלא השתה דיהבו ליה מתנה". כלומר, הסיבה שיועיל מחילה במומין זה רק בגלל שאנו דנים שמעולם לא היה מקפיד על כך.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. לפי מה שהבנתי זה לא משנה אם לאחר הנישואין היא לא מקפידה ,אלא אם לפני הנישואין היתה מקפידה אז הקידושין בטלים,האם הבנתי נכון?
    וכן האם הולכים פה על מומים לפי רוב בני האדם ז"א אם מספיק שספציפית היא היתה מקפידה או שהולכים לפי רוב בני האדם?
    ולגבי קשיי קשב וריכוז ונטייה לחרדתיות כאשר הבנאדם מתפקד באופן נורמלי לחלוטין עובד ולומד אלא שיש לו התמודדות קצת יותר משאר האנשים ולא סיפר לפני הנישואין ,האם הקידושין בטלים על כזה דבר?? (אני שואל כי קשה לומר שבטלים שאחרת אפחד לא נשוי , לפעמים מתגלה שהבנאדם עצבני ,לא מסודר ,או כל בעיה דומה לאלה ?
    האם בעצם אפשר להגדיר זאת שכל עוד האדם עצמו מתפקד בצורה של "שארה עונתה וכסותה" ז"א מעניק לאישה את הדברים הללו אז אין מקום לומר שהקידושין בטלים? שהרי זה ההתחיבות בעצם של הבעל כלפי אשתו ואם מעניק זאת אז אי אפשר לבוא בטענות,האם אני צודק????

  2. א. הכל תלוי בשעת הקידושין עצמם. אבל ברור שהיא יכולה למחול על הקידושין לאחר שנודע לה המום ואין צורך בקידושין נוספים, כמו שמוכח בסוגיא בכתובות עה,ב. והמחנה אפרים (אונאה סי' יב) הסביר זאת שאז אנו אומרים שמן הסצתם איש או אישה זו לא מקפידה על מומין אלו.
    ב. תמיד אנו רוצים לדעת מהי דעת רוב בני אדם. אבל הסיבה היא משום שאז אנו מניחים שכך היא גם דעתו של האדם הרלווטני עליו אנו מסופקים. כך שאם יהיה ברור לנו שאיש זה אינו מקפיד על מום מסוג זה, לא איכפת לנו מהי דעת רוב בני אדם.
    ג. לא נראה לי שיש מקום לחשוש לקידושי טעות. אני לא חושב שההגדרה היא משום שהוא מתפקד בשאר כסות ועונה.. אישה רוצה להתחתן עם אדם לא רק ש"מתפקד" בדברים הללו ויעידו על כך כל השדכנים… יחד עם זה אני לא מתרשם שיש כאן משהו חריג, הרבה מעבר נורמה. ויש חשש שאם בשלב זה תעדכן אותה שיש לך קושי מסויים, היא עלולה לפרש ולדמיין את זה מעבר למציאות האמיתית.
    בהצלחה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל