ב"ה
שלום וברכות
(א)-האם מותר ליהודי ללמד לגוי עברית מודרנית? (כמובן לא בחינם, ולא את סודות השפה)
(ב)-האם מותר ליהודי ללמד לגוי עברית נתכי'ת? (כמובן לא בחינם, ולא את סודות השפה)
תזכו למצוות
תשובה:
שלום רב
מעיקר הדין אכן יש שאסרו זאת, אולם יש לצדד שהאיסור הוא דוקא בכתב אשורי ולא בכתבים המודרניים, כמו כן יש להקל יותר בשפה העברית העכשווית יותר מאשר בזו המקראית.
מקורות:
בספר חסידים (סי' רלה) כתב: לא ילמד אדם לגלח אותיות. והיינו שאסור ללמד את צורת אותיות לשון הקודש לנכרי. כדבריו כתב גם השל"ה הק' בשם מהר"ם בן גבאי בעמ"ס עבודת הקודש, ובס' שיורי ברכה להחיד"א (יו"ד סי' רמו).
כעין זה מצינו בס' עיון יעקב עמ"ס חגיגה שם, שכתב, שמה שהתירו ללמד ז' מצוות בני נח לנכרי, הוא דוקא בעל פה ולא בכתב, משום שאותיות התורה הן כולן שמותיו של הקב"ה וקדושה יש בהן, ואין למוסרן למי שאינו מהול[1].
יש שרצו להקל בזה, ע"פ דברי המדרש (תנחומא בלק פ' ט) שם הובא שבלעם דיבר עם אתונו בלשון הקודש, ולכאורה צ"ב מהיכן ידע לשון זו, ע"כ מישראל, ומוכח לכאורה שאין בכך איסור.
ולכאורה אין זו ראיה כ"כ, שהרי עיקר סיבת האיסור בזה היא, כדי שלא יבוא ללמוד מספר התורה שכולו שמותיו של הקב"ה, וסברא זו לא היתה שייכת כ"כ קודם מתן תורה (שהרי קודם דור ההפלגה היה העולם כולו שפה אחת והיא עיקר לשון הקודש בטהרתה כמובא בספרים). יתירה מזו היאך נוכל ללמוד מכך שבלעם ידע לשון הקודש שאכן נעשה הדבר בהיתר, שמא כפה בן ישראל ללמדו או תחבולה אחרת עשה.
ומ"מ יש לדון בזה בגוי הבא לשאול לבן ישראל כיצד אומרים מילה זו או אחרת בלשון הקודש ומצוי הדבר לעיתים, דאפשר שאסור ללמדו לדעת המחמירים כאן וצ"ע לדינא
[1] יש שרצו לפרש עפ"ז את דברי יוסף לאחיו "ראו כי פי המדבר אליכם" והיינו שע"י שהיה מדבר עמם בלשון הקודש נוכחו לדעת שאכן אחיהם הוא, דכיון שאין ללמד לשון הקודש לגוי ע"כ בן ישראל הוא דמי, הוא זה שילמד לשון זו לנכרי, וראה מה שפי' שם בס' מגיד משנה עה"ת.
