שלום כבוד הרב,
רציתי לדעת האם דג ה"רינג" (אצלנו הטריפוליטאים קוראים לו "רינגה")
הוא מן דג מלוח .
האם הוא כשר?
כי שמעתי פעם שאמרו פתאום שהוא לא כשר,
אח לאחרונה שמעתי שהוא כן
הנני מבולבל
תשובה:
שבוע טוב,
הדג כשר למהדרין.
שאלות שנצפות עכשיו:
מאמרים אחרונים
מדריכים הלכתיים
מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?
מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל
השמועה ששמע, כנראה בגלל תולעי האניסקיס
מחילה.
רק ברצוני להעיר, שבדג הרינג, מצוי תולעת אניסאקיס, שכידוע הרבה מהפוסקים אסרו אותה.
וגם אם יימצאו מתירים, לא יהא אלא ספק דאורייתא, ולחומרא.
אכן התשובה שכתב כאן הרב זריצקי היתה חלקית מאוד, הגרי"ש אלישיב חשש לתלועים הנ"ל ולכן רבים מחמירים, אמנם דעת רוב האחרונים להכשיר, אינני יודע אם להגדיר זאת כספק דאורייתא כיון שרבים מאוד נהגו להקל, אבל אכן אני באופן אישי בל"נ נמנע מאכילתם.
דג הרינג ,הוא אותו דג ההרינג שאוכלים האשכנזים, מדוע אם כן האשכנזים אוכלים אותו עם כשרות? ולנו הטריפוליטאים אסור לאכול אותו מעושן עם הביצים? גם האשכנזים אוכלים אותו עם הביצים וזה כשר.
אין הבדל בין אשכנזים לספרדים הנושא של התולעים הללו נכון לכל העדות וכל אחד יעשה בזה כהוראת רבו.
אם קונים דג הרירנג מלוח כבוש בכשרות בדצ העדה החרדית האם גם אז יש חשש תולעים
למיטב ידיעתי בד"ץ העדה החרדית אינם מקפידים על תולעים אלו, אבל כדאי לשאול אותם.
לגבי תולעי אניסקיס. מדוע מאחר שזה פולמוס ולא ברור כ"כ. מדוע להקל בכמה צירופים. ראשית יתכן שכאשר אוכלים את ההרינג התועלת מתרסקת בפה. ויש נידון האם גם בפה זה מאבד שם "בריה" ונהיה ביטול ברוב. ואמנם לא מבטלים איסור לכתחילה. אך האם גם בדבר שכל עיקרו ספק. וגם לא ברור שיש בפועל תולעת בכל חתיכה שאוכל.
שנית, מבירורים שניסיתי לעשות. אני מבין שגם שיש אניסקיס. לא מדובר על רוב ולא על מחצה על מחצה. לא הצלחתי לבדוק האם זה מיעוט המצוי או מיעוט שאינו מצוי. אך השאלה כנ"ל. האם בדבר שהוא נידון בפוסקים האם כלל אסור. וגם לצד שאסור בדיעבד אחרי שלועס מתבטל. וגם זה רק מיעוט. ויש טורח גדול בבידקה [כי אדם רגיל בכלים רגילים לא יכול להבחין בהם]
האם אחר כל זאת יש מקום להחמיר? [עכ"פ בלועס היטב את הדג לפני שבולע]
בודאי יש מקום להחמיר, הרי יש כאן חשש אכילת בריה, אלא שמי שמיקל יש לו על מה לסמוך וכן דעת רוב הפוסקים, האריך בזה הרבה הגרמ"מ קארפ בספרו על הל' תולעים.
לא הבנתי. נכון שיש חשש אכילת בריה. אבל זה נידון ככל הלכות ספיקות בתורה. וכאן יש ס"ס. ספק האם כלל אסור [יש פוסקים שלא אסרו את התולעים הללו כנודע]. וגם אם אסור, ספק אם יאכל.
וגם יש רוב שבכל חתיכה לכאור' אין תולעת [וגם אם לא דנים כל חתיכה בנפרד. לכאור' גם בכמה חתיכות בשיעור אכילה של כמה חתיכות הבנתי שלא בטוח שיש]
וא"כ זה רק דין בדיקה במיעוט. שזה וודאי לא דאורייתא.
וחוץ מזה. כאמור זה לא איסור בדיעבד אם לועס. אלא רק דין של אין מבטלין איסור לכתחילה.
לכן לא הבנתי את התשובה שיש חשש בריה.
השיטה של צירופי ספקות אף פעם אינה לכתחילה וגם יש בה קצת אינפלציה, כל דבר שהתקבל לאיסור נוהגים בו איסור והוא לא ספק, ולכן בכל מקרה של חשש אין לומר שאין טעם לחשוש. לא אמרתי שאסור לאכול, אלא שיש טעם להחמיר.
השאר תגובה