מה הדין באחד שאכל פחות מכדי שביעה, בירך ברכת המזון, ולאחמ"כ נמלך ואכל עוד פחות מכזית ושבע. האם צריך לברך עכשיו שוב, כי מה שבירך מקודם חיובו היה רק מדרבנן, ואילו מדאורייתא חיובו חל עכשיו?
תשובה:
שלום רב,
השאלה היא יפה!
לכאורה הצדדים הם כך: מצד אחד אפילו שהוא כבר בירך על האכילה הראשונה, אבל כעת הוא אכן אכילה שהיא פחותה מכזית, אבל הוא שבע, והתורה חייבה אדם שאכל כדי שביעה בברכת המזון, ולכן עליו לברך עכשיו שוב על האכילה השניה. מאידך, חיוב התורה לברך ברכת המזון אמנם תלוי בשביעתו, אבל שיעור השביעה אינה המחייב ברכת המזון, אלא הוא רק השיעור. כלומר, החיוב הוא עצם האכילה, והשיעור הוא כדי שביעה. וכאן אולי ניתן לומר שאכילה פחות מכזית, אינה נחשבת אכילה וממילא אינה צריכה ברכה, ולפי צד זה אתה מסתפק האם ניתן לצרף את האכילה הראשונה שכבר בירך עליה.
למעשה, בשו"ת חתם סופר (או"ח סי' מט) כתב ש"קרוב לודאי" שאם אדם אכל פחות מכזית ושבע שעליו לברך ברכת המזון מדאורייתא. ולדבריו, ברור שאפילו שכבר בירך על האכילה הראשונה, ללא כל קשר לזה הוא חייב על האיכלה השניה שעליה הוא שבע.
ומצאתי שהספק שלך, הוא ספיקו של האמרי אמת (מכתבי תורה לג) וראה שם מכתב לד שם הובא דעתו של אביו השפת אמת שאין צריך לברך, וטעמו משום שאין האכילות מצטרפות משום שלמרות שמדאורייתא השיעור הוא שיעור כדי שביעה אבל לאחר שאנו מחמירים לברך על כזית וכביצה, הברכה היא מן התורה כדי שלא להחשיב את זה לאכילה אחת.
ע' ביאור הלכה קפ"ד ו' בסוף
ומעין הנדון יש לגבי שתיה אחר ברהמ"ז לדעת המרדכי
ישר כח
השאר תגובה