שאלה:
הזכיר רצה והחליצנו בברכה"מ ביום טוב מה דינו? האם הוא כהפסק דיבור וצריך לחזור (או אף חמור יותר כאיזכור דבר שקר שאומר 'השבת הגדול והקדוש הזה') או שכיוון דשוגג הוא דינו אחר?
תשובה:
לכאורה זה ממש נדונו של המשנה ברורה בסוף סימן קח ס"ק לח לגבי אמירת יעלה ויבוא ביום חול, שאכן הוא שקר ואעפ"כ נחלקו הדעות אם חוזר או לא ושם נקט שספק ברכות להקל, אמנם כאן שהוא דאורייתא יש להחמיר לכאורה מספק ולחזור ולברך.
יישר כח.
לכאורה אין כאן שאלה דאורייתא שהרי הברכות שחייב מדאורייתא אמר כהוגן וענין של הפסק ושקר הם דיני דרבנן ולא דאורייתא שתיקנו חז"ל שלא לשנות מממטבע שקבעו וא"כ הוי ספיקא בדרבן ולקולא
השאר תגובה