שלום רב
מה עדיף בעל קורא שמבטא כל אות גרונית כמושצריך, דגשים, שווה נע, טעמים מלעיל ומלרע אבל מעט מאוד טעמים (הכוונה טעמים ניגוניים)
או בעל קורא שכמעט לא מקפיד על הנזכר לעיל אבל קורא רוב טעמים הניגוניים.
תודה רבה
תשובה:
שלום רב
אם מדובר באשכנזים אין מה לדבר שעדיף טעמי המקרא על פני הדגשת חילוקי האותיות, כיון שאשכנזים כלל לא מקפידים על כך. אולם נראה שגם אצל ספרדים, אם הוא קורא כדרך שבני אדם רגילים לדבר עדיף עם טעמי המקרא ואין צורך בהקפדה מיוחדת על אופן ביטוי האותיות הגרוניות.
במחילה מכת״ר נראה שאם לא יקפיד על מלעיל ומלרע ודגשים וכו יש הרבה מלים שזה משנה את המשמעות לגמרי והרי זה ממש גרוע, משא״כ אם מנגן בקצרה או ממעט במנגינות הרי זה פחות בעיה כנלע״ד
כאמור בתשובה לעיל, דברינו אמורים באופן שהוא קורא כפי שאנשים רגילים לדבר ואינם מקפידים על שינוי ההדגשים וכו', באופן זה לא נחשב הדבר כשינוי משמעות. כך שמעתי לפני שנים מהגאון רבי אברהם פרבשטיין זצ"ל ראש ישיבת חברון, שאף עורר שאדם שמנסה להדגיש מה שלא רגילים להקפיד עליו עשוי לקלקל יותר ממה שהוא מתקן אם לא יעשה זאת כהלכה.
השאר תגובה