שאלה:
למה בקדושת יוצר אומרים לעומתם משבחים ואומרים בחזרת הש"ץ אומרים למעותם ברוך יאמרו? ולמה בכל הקדושות של חזרת הש"ץ מתחילים בנקדש את שמך ובמוסף לשבת ויו"ט משנים לנעריצך? (גם בזמירות שבת מזכירים שינוי זה לשבח – "נשמת כלל חי וגם נעריצך") ולמה בשבת ויו"ט מחזירים את הס"ת אחרי אשרי בשונה מימות החול שמחזירים מיד בסיום הקריאה שנראה יותר המקום. סיימת – תחזיר אך בשבת משאירים בחוץ עד לאחר אשרי?
תשובה:
שלום וברכה
עיקר הקדושה היא הפסוקים קדוש ברוך וימלוך, כל השאר אלו הם פיוטים שנתקנו על ידי הראשונים לאומרם עם הקדושה, ובזה יש מנהגים שונים איזה פיוט לומר ומתי.
באשת אברהם [בוטשאטש, סי' קמט] הסביר, שהסיבה לכך שביום חול מחזירים את ספר התורה מיד, משום שיש נוהגים לחלוץ את התפילין בעת אמירת "לשמור חוקיך" בקדושת ובא לציון, ולכן, כדי שלא יחלצו תפיליהם בפני הספר תורה ויגלו ראש וכדומה, נהגו להכניסו קודם, ובשבת שאין תפילין מכניסים אחרי אשרי.
שבת שלום.
בס״ד
שלום רב
האם יש איסור לחלוץ תפילין כשהספר מכוסה או סגור כשרוצה להחליף לתפילין של ר״ת?
אם יכול להזהר שלא לגלות את הראש אפילו לרגע, מותר, אבל אם יש חשש כזה , אסור.
כב' הרב כתב "עיקר הקדושה היא הפסוקים קדוש ברוך וימלוך, כל השאר אלו הם פיוטים שנתקנו על ידי הראשונים לאומרם עם הקדושה, ובזה יש מנהגים שונים איזה פיוט לומר ומתי"
אשמח לדעת למה יש שינוי, פעם כך ופעם כך?
תודה מראש.
פיוט מותאם לתפילה, למשל במוסף שהקדושה היא קדושת כתר יש תיאור של כבוד מלכותו ומשרתיו, ובשחרית יש יותר תפילה לגאולה.
תודה על התשובה.
האם כב' הרב יכול להסביר לי למה בנוסח אשכנז אומרים ביוצר "לעומתם משבחים ואומרים" ובקדושה בשחרית אומרים "לעומתם ברוך יאמרו" מה הגורם לשינוי הנ"ל ? מאוד אשמח לדעת על זה תשובה
ראיתי באיזה ספר קדמון, שכיון שבקדושה של שמונה עשרה מדברים על ישראל, נקדש וכו', מדגישים שכל אלו יאמרו בעשרה ברוך וכו', ואילו בקודשת יוצר מדברים על המלאכים.
ולמה במלאכים זה משבחים ובישראל ברוך?
בספר הנ"ל כתב שהרעיון הוא שיש משמעות לעצם זה שזכינו שעשרה אנשים מתקבצים יחד כדי לומר, בשונה מהמלאכים שם אנחנו לא עסוקים בעצם זכותם שלהם לשבח, אלא מדברים על כבוד ה' שמקלסים אותו.
ולמה זה גורם לשינוי לשון ? מה הכוונה המילולית לעומתם ברוך יאמרו? זה לא הכוונה שהמלאכים אומרים זה לזה?
כשאתה אומר משבחים, כוונתך להדגיש בעיקר את ההילול הנעשה מכך, וכשאתה אומר אומרים, אתה מדגיש את הזכות שלנו לומר בלי התמקדות מה בעצם תוכן האמירה. זה מה שכתב, אינני אומר שהדברים לגמרי מיישבים, אבל זה מה שאני יודע לומר בזה לעת עתה.
השאר תגובה