שלום רב…
לפני כשבוע פניתי לאתר יד 2 לשם מציאת דירה להשכרה.
לא התעניינתי בתיווך כלל ולכן חיפשתי דירה רק מאנשים פרטיים המשכירים את דירתם.
לאחר שמצאתי דירה דרך מודעה פרטית באמצע השיחה התוודה בטלפון המוכר שהוא בעצם מתווך והדירה לא שלו.
זרמתי איתו בטלפון לגבי הדירה וקבענו שניפגש בדירה לשם התרשמות ראשונית.
בפגישה נכח גם אחיו של בעל הבית והתברר שאנחנו מכרים ותיקים עד כדי קשר הדוק בין המשפחות שלנו והדבר קצת היה מביך בהתחלה כי גם אני וגם אחיו של המשכיר הרגשנו קצת שהתיווך קצת לא קשור בשלב זה.
יצאנו מהדירה ואמרנו לבחור שתיווך שאנחנו נשקול את הנושא.
אחרי זמן קצר יצר איתי קשר בעל הבית בעצמו ואמר לי שאנחנו יכולים לסגור הכל ביננו ושאנחנו לא צריכים את התיווך…(אין לדירה בלעדיות ואני בספק אם המשכיר חתם איתו על משהו בכלל) קבעתי עם בעל הבית, חתמנו על חוזה והלכנו חצי יום לעירייה לסדר ביננו את הדברים.
לאחר כמה ימים התקשר הבחור שתיווך ודרש את מלא שכר התיווך.
מיותר לציין שלא היה ביננו שום הסכם בכתב כך שאני לא חתום או מחוייב אליו.
הדבר לכשעצמו הדליק לי נורה אדומה ובדקתי באתר של משרד המשפטים ברשימת מתווכים מורשים לשנת 2014 ושמו לא הופיע שם כלל…
מאחר ודינא דמלכותא דינא:
בנוסף לכך על פי חוק אסור לאדם להגדיר עצמו כמתווך
ואו להשתמש בשם זה ואו לתת שירותי תיווך מבלי שהוסמך לכך ומבלי שקיבל היתר לעיסוק זה מטעם הגורמים הממשלתיים האחראים על כך (משרד המשפטים).
כמו כן סעיף 2 (א) לחוק קובע כי: "לא יעסוק אדם בתיווך במקרקעין, אלא אם כן הוא בעל רשיון…"
ובנוסף לכך החוק קובע כי: "מתווך במקרקעין יהיה זכאי לדמי תיווך מאת לקוח אם…הוא היה בעל רשיון לפי חוק זה בעת שעסק בתיווך…".
כלומר כל עיסקת תיווך אמורה להיות מדווחת לגורמים הממשלתיים האמונים על כך, ובנוסף לכך עיסוק במשלח יד זה ללא היתר אף גורם לגזל מגזר המתווכים המורשים שכן עמלו להסמכתם זו וכן וכן דואגים לרישיון בתוקף וכן עובדים על פי חוק עם כל המשתמע על כך…
הצעתי לבחור (שהינו מתווך פיראטי) שנגיע לפשרה ביננו לדמי תיווך, אך הוא מתעקש שמגיע לו מלוא הסכום… (על אף שאין ביננו הסכם כלל ובנוסף לכל הנאמר לעיל).
מצד הפשרה אני מוכן לתת לו אפילו 1000 שח אך הוא מסרב, ויש לו תרעומת.
אודה לכם אם תוכלו לחוות דעה על המקרה דידן תוך התייחסותכם לדינא דמלכותא.
בברכה.
תשובה:
שלום רב,
אני מתנצל על האיחור במתן התשובה,
מקובל בכל בתי הדין לחייב לשלם דמי תיווך גם למתווך שאין לו רישיון. במקרה זה נראה שיש חיוב לשלם דמי תיווך מלאים. שהרי נעזרתם בשירותי המתווך אף לאחר שידעתם שהוא מתווך ובתיווך דירה להשכרה ראיית הדירה היא העיקר ואכן לא היה צורך בהתערבות של מתווך נוסף.
קשה לפטור מצד 'דינא דמלכותא דינא' משום שלא נראה שיש בכך טובת בני המדינה. גם בציבור הכללי גם לא רואים כיום כל כך צורך בחוק זה ולמיטב ידיעתי, בית משפט אף עשוי לחייב דמי תיווך בניגוד לחוק המתווכים לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, או לפחות לצמצם את החוק ככל שניתן.
בציבור שומרי תורה, החוק אינו מקובל כלל ואף בלתי הגיוני. שהרי למה מתווך צריך ללמוד את חוק החוזים, אם הלקוחות שלו ידונו בבית דין לפי דין תורה ולא לפי חוק החוזים.
מקורות:
לעניין דינא דמלכותא במקום שהוא טובת בני המדינה עיין רמ"א חו"מ סי' שסט סוף סעיף יא, ש"ך סי' עג ס"ק לט ושו"ת חתם סופר חו"מ סי' מד.
'למיטב ידיעתי בית משפט עשוי לחייב דמי תיווך בניגוד לחוק המתווכים לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט' – ממש לא נכון
יש תקדימים רבים שבימש"פ ביטל זכאות לדמי תיווך בגין רשיון שאינו בתוקף, קל וחומר במי שאין לו כלל רישיון תיווך.
'החוק אינו מקובל כלל ואף בלתי הגיוני' – לדבריך אפשר להשליך את רב חוקי המדינה למגרסה, בטענות ומענות שונות. ואכמ"ל
הש"ך (בחו"מ סי' עג ס"ק לט) אמר טענה זו שמי יחליט (בלשונו: מפיס) אם החוק הוא לטובת בני המדינה או לא, אבל לכיוון הפוך, שבגלל טענה זו לא ניתן לקבל שום חוק.
השאר תגובה