ב״ה
שלום
חלב הבא ממחלבה שהותקנו בה מצלמות ויש ליהודי גישה אליהן נחשב כחלב ישראל? מה השיטות בזה?
בברכה
תשובה:
שלום רב,
בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ה סי' רנה) כתב להחמיר בזה וכך הביא גם בשם הגרי"ט וייס שליט"א ראב"ד העדה החרדית. והסיבה לכך, שאם המשגיח ממעט להכנס לשם בגלל המצלמות זה לא נחשב "נכנס ויוצא" הנדרש בהשגחה בחליבת עכו"ם.
ובקובץ נזר התורה (תמוז גליון כג) הרחיבו בנושא. והביאו כמה דעות בענין. שם הובא מכתב מהגר"מ לנדא והגר"ש עמאר שליט"א, שלמרות שניתן לסמוך על זה בפרט במקומות ששותים חלב עכו"ם בכל אופן, ראוי שיראי שמים המקפידים על הידור בכשרות שלא יסמכו על.
אולם הביאו מכתב מהגר"ש ואזנר שליט"א שניתן לסמוך על הראיה באמצעות המצלמות לענין השגחה שיחשב כחלב ישראל. אלא שהתנה שלא יסמכו רק על המצלמות אלא גם המשגיחים יבקרו מפעם לפעם. ובקובץ הנ"ל (כסליו תשע"ב הוסיפו מאמר של הרב ויטמן רבה של חברת תנובה שכתב שכך הורה לו הגרי"ש אלישיב זצ"ל להקל. והוסיף, כי המציאות מוכיחה שנין לרמות פחות כשיש מצלמות בקביעות מאשר משגיח ש"נכנס ויוצא".
עיין קובץ אור ישראל גליון ס"ד באריכות גדול כל השיטות ובקובץ הקודם
האם יש חשש אמיתי לרמאות בחלב מהמדינות המפותחות כאשר יש פיקוח ממשלתי?
מסתבר שיש יותר סיכוי שהחלב שלנו (חלב ישראל) מורכב מאחוזים גבוהים של חלב מפרות טרפות! (ראה כתבה כאן:
http://kosherpoint.com/he/general/is-our-milk-really-kosher-heb/
)
אני מבין שבחלב עכו"ם, אנחנו חוששים לדעה שאומרת שזו גזירה שבמניין ואין לנו היום את הכוח להפר אותה, וכמובן עלינו לנהוג על פי הנחיות גדולי ישראל. אבל האם אין כאן מצב אבסורדי שמצד אחד אנחנו מקפידים להמנע מחלב "סתם" (הקאמפאניס) כאשר הסיכוי שימצא בו חלב טמא שואף לאפס, ומצד שני שותים כל יום חלב שמכיל כמעט בודאות אחוזים לא מבוטלים של חלב טרף?
התשובה על כך ידועה, שהואיל ורוב הבהמות כשרות, כל דפריש מרובא פריש והמיעוט נחשב כמי שאינו קיים כלל. וראה בהרחבה בשו"ת רבי עקיבא איגר תנינא סי' קג.
השאר תגובה