א. מדוע אין לערב עירובי תבשילין בהרינג (טור)
ב. האם ניתן לזכות בעירובי לכל אדם שארצה וכמו שגדול העיר עושה וא"כ האם רק לבני עירי
ג. רק באבד או שכח לערב אמרינן שיסמוך על עירוב גדול העיר אך אם עירב לא כהלכה לא יכל לסמוך שהרי דעתו היתה ההפך והשאלההאם מועיל התנאה שאם ימצא פסול בעירובו או בעיה כל שהיא הוא סומך על עירוב הגדול?
ד.2 ימים טובים קודם שבת לפני איזה יום מניח?
ה.האם נכון החילוק שהערים ובישל ללא עירוב אסור אינו כהכנה לשמא יבואו אורחים (הערמה) כיון שבאמת זה שמא ואם יבואו יגיש להם, משא"כ כאן מתחילה יודע בודאות שאינו רוצה לאכלו עכשיו ורק מערים כאילו רוצה,
יישר כח
תשובה:
שלום רב
א. במשנה ברורה סי' תקכז ס"ק יג מבאר, שהואיל ועירוב תבשילין נעשה בדבר מבושל דוקא, לא ניתן לקחת הרינג שאינו מבושל אלא מלוח בלבד. והוסיף, שאף שהלכה היא שכבוש דינו כמבושל, הרינג אינו אפילו כבוש, משום שתיקונו על ידי מלח ללא נוזלים בדוקא.
ב. הזיכוי גם על ידי גדול העיר נעשה רק לבני העיר ולכל אלו היכולים לבוא לשם בשבת ללא איסור תחומין. כלומר, שהם נמצאים בתחום של אלפיים אמה – קילומטר סמוך לעיר. שכן מי שלא יכול להשתמש בו בשבת לא נחשב לו הדבר כחלק ממאכלי השבת שלו.
דין זה יכול להתקיים על ידי כל אדם, אלא שהואיל ויש כמה דינים הנוגעים לאופן ההקנאה תיקנו לסמוך רק על עירובו של גדול העיר ואף מצווה הוא לעשות זאת עבור כולם. ראה שו"ע שם סעי' ז ובמגן אברהם שם. אגב, במשנה ברורה שם ס"ק כו הביא שיש סוברים שלא כל אדם רשאי חלסמוך על עירובו של גדול העיר אלא רק מי ששכח לעשות או שאינו יודע לעשות בעצמו, ויש שחולקים ומקילים בזה.
ג. אין סיבה שלא יועיל תנאי כזה.
ד. זמן הכנתו הוא בערב יום טוב, כמבואר בשו"ע שם סעי' יג , כב, ומכל מקום הוא מתיר לבשל לצורך השבת רק ביום ו ולא ביום ה.
ה. אכן כן.
בהצלחה רבה
