שלום וברכה כבוד הרב
קיבלתי גזרה מהשם יתברך של שלפוחית רגיזה, יש לי מעט דליפות שתן ואני עדיין לא בן 24 (מקווה שתעבור בעזרת השם)
אני מקווה שהתרופה שקניתי תעזור אך בינתיים אני צריך להתפנות באופן מגוחך
יכול להיווצר מצב של סביבות שש פעמים בשעה להערכתי.
התפללתי הבוקר שחרית יחיד, והיו הרבה מקרים שהייתי צריך להתפנות, אז עצרתי והלכתי לשירותים (מלבד בקריאות שמע שחששתי מאוד להתפנות)
וגם בתפילת שמונה עשרה הייתי צריך להתפנות (אך לאחר סיומה איכשהו הייתי צריך פחות)
אני חושב שמעבר לשלפוחית הרגיזה עצם המעמד של התפילה מלחיץ אותי
מה ההלכה לגבי התפנות, מה עלי לעשות?
שמעתי פעם על משהו שנקרא תפילת תועבה.
דבר נוסף שאם הרב מבין בו אשמח לקבל עצה
אני חושד שהגזרה הזאת התרחשה בעקבות מקרה שקרה לי לפני חודש
פגשתי ברחוב בחור מזרם ברסלב, מתוק אך לצערי הוא עני, ישבנו ודיברנו וכ'ו, נתתי לו קצת כסף לשבת
והרגשתי נורא לגביו, נורא מאוד תקופה מסוימת
עדיין הוא לא יוצא לי מהראש
הוא החזיק בקבוק יין ביד, ובסוף המפגש ראיתי שהוא בטעות לא שלט על צרכיו המימיים
אני חשבתי שנשפך יין והסתכלתי מהר לשניה, כשהבנתי מה קרה שיחקתי אותה כאילו לא ראיתי
ועכשיו, בסביבות חודש לאחר מכן אני לא מסוגל לשלוט על השלפוחית שלי… :/
האם הרב רואה כאן קשר כמוני, ואם כן, יש לכבודו מושג מה חטאי כאן?
תבורך ותודה רבה!
תשובה:
שלום רב
ראשית איחולנו שתחלים במהרה ולא תדע כל צער.
בנוגע לאותו מאורע ברחוב נראה לי שגילית נדיבות לב מיוחדת, בטח לא מגיע לך על כך עונש… אנחנו לא יודעים חשבונות שמים.
בנוגע לתפילה במצבך, לגבי הדליפות שתן, כיון שמדובר במי רגלים ולא בצואה הקילו חכמים שאם הבגד העליון נקי והם מכוסים אם זה קורה באמצע שמונה עשרה מותר להמשיך ואין להפסיק, ואם זה קורה קודם לכן יש להחליף את הבגדים. כך מבואר במשנה ברורה סי' עח ס"ק ב.
לגבי הצורך לצאת לשירותים: יש ללכת לשירותים לפני התפילה. לאחר מכן, בכל חלקי התפילה הואיל ובמצבך נראה שאינך יכול להמתין 72 דקות בלא להתפנות, אתה רשאי לצאת, ואפילו באמצע תפילת שמונה עשרה אם קשה להתאפק. יש לבדוק שוב לפני שמונה עשרה אם מוכרחים לצאת.
מקורות:
ראה שו"ע ומשנה ברורה סי' צב.
