שלום וברכה
א. האם מותר לאדם להכניס עצמו לסב"ל כגון לאכל דבר שלא יצטרך לברך עליו בר"א בגלל סב"ל וכדומה
ב. מובא בפוסקים שאדם שלא יכל להכין אש מעיו"ט מותר לו להדליק אש חדשה ביו"ט וכגון אסיר. וא"כ גם מכונית א"א להכין את האש שלה ביו"ט "ומיתוך שהותר.. " ומדוע אסור?
תשובה:
א. אין ראוי להכנס לספק ברכות ויש לעשות הכל כדי להמנע מכך.
ב. בענין זה שהזכרת נחלקו הדעות, הברכי יוסף סי' תקב דייק ברמב"ם הל' יו"ט פ"ד הל' א שאכן הסיבה לכך שאסור להבעיר אש ביום טוב היא משום שניתן היה לעשות זאת בערב יו"ט והכלל הוא שמכשירי אוכל נפש שאפשר לעשותם בערב יום טוב אסור לעשותם ביום טוב עצמו, אולם, הט"ז שם מאריך לחלוק על דינו של הרמב"ם, וראה בברטנורא בביצה שטעם האיסור הוא מפני שנראה כמוליד ובורא אש שזוהי מלאכה חשובה, וע"ע מגא"א ושו"ע הרב שם וחיי אדם כלל צב סעי' יב. ומכל מקום פשוט, שגם לדעת הרמב"ם לא נלך רחוק עד כדי כך להתיר הבערה אף שלא לצורך אוכל נפש מדין מתוך, כיון שגם ההבערה עצמה הותרה רק בתנאים מסוימים מאוד ואינה אלא מכשירי אוכל נפש.
מנין לנו לדייק ברמב"ם שהתכוון רק בהבערה של מכשירי אוכל נפש ולומר שאם האסיר (לדוגמא) רוצה להדליק מדורה להתחמם כנגדה כאן הרמב"ם יאסור?
נגעת כאן בקושיא מרכזית שהאריכו בה האחרונים, ומחמתה דחו את דברי הרמב"ם כמבואר בט"ז שם.
יישר כח, אך האם נכון שנמצא לפ"ז שלברכ"י שאוחז בשיטת הרמב"ם יהיה מותר לאסיר להבעיר אש להתחמם וא"כ יתכן שיש סברא זו גם במכונית???
קשה לעשות מסקנות הלכתיות מקושיא שלא ידועה לנו עליה התשובה. השאלה מבוססת על ההנחה שלהתחמם נחשב אוכל נפש ממש כיון שיש בזה צורך הגוף, וממילא קשה על הרמב"ם שמניח באופן גורף שהבערה היא רק מכשירי אוכל נפש [וממילא לא שייך בזה דין מתוך]. יתכן שהרמב"ם עצמו סובר שגם חימום הגוף אינו אוכל נפש או שהגדרת המלאכה היא לפי עיקר תשמישה וממילא אין בסיס להתיר הבערה מדין מתוך.
השאר תגובה