התארחתי בבית שיש להם ארנבת כבר שנתיים והנתונים כך:
1. אם תיראה דלת פתוחה יתכן שתצא ולא תדע לחזור (קומה ג)
2. כשמרימים אותה או מלטפים אותה אינה מתנגדת כלל
3. כששמים אותה על הריצפה היא בורחת מתחת לשולחן אך כשתופסים אותה אינה מנסה לברוח
4. הרבה פעמים היא קופצת לתוך הכלוב לבד כמו כן היא יכולה לצאת מהכלוב לבד אך נדיר שעושה זאת
והשאלה האם אחר כל זה מותר לי בשבת לסגור את הדלת של הבית כשאני הולך לתפילה בין כשהיא בכלוב אך יכולה לצאת לבד ובין כשהיא בריצה אך אני לא מתכוון כדי לצודה אלא כדי שסתם הבית לא יהא פתוח לכל מי שירצה להסתכל פנימה (אי נעימות)
תשובה:
שלום רב.
נראה שלפי המציאות שאתה מתאר, שכאשר הארנבת מתחת לשולחן היא אינה בורחת מבני אדם, ובהתאם למה שכתבתי בתשובתי הקודמת, יש להתיר לסגור את דלת הבית בשבת. אף על פי שאם תצא מהבית לא תדע לחזור. וזאת משתי סיבות: א. נראה שבאופן כזה היא נקראת ניצודת ועומדת. ב. כיון שמחמת הדלת הפתוחה היא עלולה לצאת החוצה ויגרם לה מכך צער, יש מקום להקל בשעת הדחק משום צער בעלי חיים, כיון שמדובר בצידה מדרבנן, כיון שהיא מין שאינו אמור להיות ניצוד בדרך כלל [וכעין סברת החזון איש שלהלן במקורות].
בעיה אחרת יש בענין הארנבת, שהרי בעלי חיים הם מוקצה ואסור להרימם בשבת, ולכן אין להכניס את הארנבת לכלוב אם הדבר כרוך בהרמתה בשבת.
מקורות:
על כך שבעלי חיים הם מוקצה בשבת, ראה שו"ע סי' שח סעי' לט. בשעת הדחק שהארנבת יצאה לבד ועלול להגרם צער בעלי חיים מכך שאינה בכלוב הקילו בכך באופנים מסוימים, כמבואר בחזון איש סי' נב סעי' טז.
