הגדרת הדין של "פסיק רישא" בשבת

בס"ד , ידוע שפסיק רישיה זה בעצם מלאכה מותרת ועל ידיה נעשית מלאכה האסורה , אני מנסה להבין מדוע בדוגמא הנודעת של פסיק רישה רבי שמעון מודה שחייב – שזה דאורייתא, לא מוכרח שזה עדיין נחשב איסור דרבנן מכיוון שלא מתכוון והרי מלאכת מחשבת אסרה התורה? ועוד דלא ניחא ליה -צריך שני תנאים שהתקימו ביחד – שגם לא יהיה לי תועלת מזה וגם שלא יהיה לי אכפת (בבקשה תתקן אותי אם אני טועה) ולכן לדוגמא לפתוח מקרר שיש בו אור(איסור דאורייתא) למה לא נאמר שזה עדיין דרבנן מכיוון שלא אכפת לי וגם זה מבזבז יותר חשמל ואין לי צורך בו מכיוון שיש לי אור בבית ? ורק אם נניח שהבית חשוך אז נאמר שזה איסור דרבנן כי האור נוח לי?

אני מנסה להבין את ההגדרה המדוייקת ביותר בכדי לדעת להבחין בין פסיק רישיה דניחא לי ודלא ניחא לי ?

שוב תודה רבה רבה

תשובה:

שלום רב.

א. בנוגע לשאלתך מדוע פסיק רישא אסור מהתורה אף שמלאכת מחשבת אסרה תורה, נאמרו שתי הגדרות מפורסמות בספרי האחרונים: יש שמפרשים, שכאשר מוכרח שפעולה מסוימת תתבצע נחשב הדבר כאילו נעשתה בכוונה, וכפי משמעותו של המושג "פסיק רישא ולא ימות"? כלומר, היתכן שאדם יחתוך את ראשו של התרנגול והוא לא ימות? ודאי שלא! וממילא לא ניתן לומר שלא התכוונת לאותה מלאכה. אחרים מפרשים, שהכוונה הנצרכת במלאכות שבת היא כדי להגדיר זאת כמלאכה האסורה, ובאופן שזה פסיק רישא המעשה מוגדר מאיליו כאותה מלאכה אסורה.

ב. בנוגע לפסיק רישא דלא ניחא ליה נחלקו הדעות, רוב הפוסקים סוברים שכאשר אדם לא נהנה מאותה מלאכה ואין לו ענין בתוצאותיה אין כאן אלא איסור מדרבנן, ויש שאף התירו זאת לגמרי, אלא שלהלכה מחמירים כדעה הראשונה.

לא הבנתי את כוונתך שגם לא יהיה תועלת וגם לךא יהיה אכפת. החידוש שבדרך כלל נאמר בהקשר זה, שלא צריך שהדבר יהיה למורת רוחי ודי בכך שאין לו ממנו תועלת [זה נקרא "לא אכפת ליה"].

מקורות:

על דין פסיק רישא ופסיק רישא דלא ניחא ליה, ראה שבת עה ע"א ורמב"ם שבת פ"א הל' ו,שו"ע סי' שלו סעי' ובמשנה ברורה שם, וע"ע משנה ברורה סי' שכ ס"ק נג. על דעת הרמב"ם בפסיק רישא דלא ניחא ליה ראה חי' רבי חיים הלוי  שבת פ"י הל' יז. וראה שמירת שבת כהלכתה במהדורה החדשה עמ' 51.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. לפי זה האם לפתוח את המקרר ונדלקת נורת האור, האם אפשר להגדיר את זה כפסיק רישא דלא ניחא ליה(אכפת ליה) ? מפני שהרי אין לו צורך באור ויש אור בבית ! ורק אם תאמר שחשוך בבית זה יהיה ניחא ליה ואסור מהתורה…

    הייתי מאוד מעוניין שתאמר לי איזה שאלות אתה שואל את עצמך בכדי לדעת להבדיל בין ניחא ליה ללא ניחא ליה , ולראות שלפי זה זה עונה נכון על התרנגול שחותך ראשו לתת לילד לשחק (זאת אומרת שלפי השאלה נדע בוודאות לכל מקרה שקיים ונבחין מיד אם הוא ניחא לי או לא ?
    תודה רבה

  2. בנוגע לשאלתך לגבי המקרר התחבטו מאוד הפוסקים [ראה שו"ת מנחת שלמה סי' י], שכן הנורה במקרר מצויה שם בדיוק לתכלית זאת, ואף שכרגע אני מחליט שלא להשתמש באור ואין לי בזה צורך של ממש, מכל מקום קשה להגדיר זאת כפסיק רישא דלא ניחא ליה. המקרה הקלסי של פסיק רישא דלא ניחא ליה הוא זה המובא בשו"ע סי' שכ סעי' יח לגבי אדם שיש חור בחביתו והוא רוצה לסותמו בספוג או בפשתן, שאף על פי שעל ידי דחיקת הפשתן בחור הוא סופג יין והיין נסחט ממנו, אין בכך איסור סוחט כיון שכלל אינו נותן דעתו על סחיטהזו ואינו מעוניין בכך. בשונה מפסיקת ראש התרנגול שהוא התוצאה הטבעית המתחייבת מהסרת הראש, לעולם לא נוכל לומר שהוא אנם מעוניין לשחק בראשו של התרנגול אך לא ניחא לו שימות.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל