דרכי פסיקת ההלכה למרוקאים

האם יש מקום לומר שמרוקאים שהולכים עפ"י הרב עובדיה עושים טעות או צריכים לשנות ממנהגם וללכת לפי ספרי פוסקי מרוקו?

תשובה:

שלום רב.

מבלי להכנס להיבטים פוליטיים, הנה דרכו של מרן הגר"ע יוסף בדרך כלל, ללכת בדרכו של מרן הבית יוסף, ומאחר ומרן הבית יוסף הוא מרא דאתרא, יש לנו לנהוג כפסקיו וכדעתו.

אכן, במנהגים שאינם סותרים את דעתו של מרן השלחן ערוך, אין מניעה לכל עדה להמשיך במנהגיה. ואדרבה, ראוי הוא הדבר.

מקורות:

כבר האריך בזה הראש"ל הגר"י יוסף שליט"א בספרו עין יצחק ח"ג, ואביא לך דבריו:

הנה כבר האריכו הפוסקים מבני מרוקו בספריהם, שגם בני מרוקו קיבלו על עצמם את הוראות מרן השו"ע. וכן היה המנהג במקומם. וכל שכן אחר שעלו לארץ ישראל, שעליהם לנהוג בא"י בכל הדינים כדעת מרן השו"ע.

ועי' בספר עין יצחק ח"ג עמ' קנ שהביא כן מדברי הרב שאול ישועה אביטבול בשו"ת אבני שיש (ח"ב סי' קיח ד"ה מעתה אסיים). ושכ"כ רבה של פאס לפני כמאתיים שנה בשו"ת משפט וצדקה ביעקב (ח"ב סי' ד וסי' ה ועוד הרבה) וז"ל: והנה כבר נודע שאבותינו ורבותינו הקדושים ז"ל קיימו וקיבלו עליהם פסקי מרן אפילו נגד כמה פוסקים, וגם הרב בעל המפה ז"ל אעפ"י שנתפשט חיבורו בכל הארץ אין דנין על פיו אלא כשמביא איזה חידוש שיכולין ליישבו ע"פ סברת מרן, ואין לנו לזוז מסברת מרן, ואם כך אמרו על בעל המפה שנתפשט חיבורו בכל הארץ כ"ש שאר הפוסקים אחרונים שלא נתפשטו בכל ישראל. ע"כ. וכ"כ בשו"ת בקש שלמה (אבן דנן, סימן כח). וכ"כ רבי רפאל בירדוגו בספר תורות אמת (דף קלט). וכ"כ בשו"ת השמים החדשים (או"ח סי' י') ובשו"ת יפה שעה (סי' ז').

וכ"כ מורנו הגר"ש משאש זצ"ל בשו"ת תבואות שמש חלק חושן משפט (סימן נב, עמוד קצא) משם הרב בעל כתונת יוסף [מוהרי"ו בירדוגו]. ועיין בספר דברי שלום (חושן  משפט  סימן כה), ובאשר לשלמה (דנאן, דף ל' ודף עה). ע"ש.

הרי תורה יוצאת כי גם בני מרוקו קיבלו על עצמם את הוראות מרן השו"ע. ובפרט שא"י היא אתרא דמרן. ועי' למו"ז מרן שליט"א בספרו שו"ת יביע אומר (ח"ט יו"ד סימן ה' אות ג') שכתב בזה"ל: ואם כן האידנא שרוב תושבי מרוקו זכו לעלות לארץ ישראל, ולירושלים, ולהשתקע בה באופן קבוע, ושלא על מנת לחזור, חזר דינם להיות כדין כל תושבי ארץ ישראל וגלילותיה, אשר קבלו עליהם ללכת אחר הוראות מרן רבינו יוסף קארו, בבית יוסף בבדק הבית ובשלחן ערוך, לא יטו ממנו ימין ושמאל, בין להקל בין להחמיר. וכמו שכתב מרן באבקת רוכל הנ"ל. עכ"ל היביע אומר. וכבר הזכרנו מה שכתב מהר"י פראג'י בשו"ת מהרי"ף (סימן נט) שבכל מקום שיש מרא דאתרא שנהגו לסמוך עליו בדיני התורה, הנוטה מדבריו אפילו מקולא לחומרא כאילו נטה מדברי תורה ומזלזל בכבוד רבותיו. ע"כ.

ומה שיש הסומכים על ספרו של שא"ב הג"ר רפאל ברוך טולידאנו ע"ה, דבכ"מ משמע שפסק שלא כדברי מרן השו"ע, הנה עיני ראו ולא זר את מכתביו בכתב ידו אל מו"ז מרן שליט"א, ואחד מהם נדפס בספרו של מו"ז שו"ת יביע אומר חלק ו' (חלק אורח חיים סימן מח) וז"ל: לכבוד ידידינו ואור עינינו הגאון המפורסם סיני ועוקר הרים הרה"ג כמוהר"ר עובדיה יוסף שליט"א, יהי שלום בחילו וכו', וזאת להודיע למעכ"ת כי כשבאו למחנינו תלמידי חכמים מאחינו האשכנזים, התחילו ללמד דינים לתלמידים שלנו מספר "קצור שלחן ערוך" של הגאון רבי שלמה גאנצפריד זצ"ל, שהוא על פי הרמ"א ואחרוני רבני אשכנז, ולכן עלה בדעתי לחבר קיצור שלחן ערוך על פי מרן ורבותינו האחרונים הספרדים שאנחנו נגררים אחריהם, אבל לא היו לי כמה מספרי האחרונים, ואינה ה' לידי ספר הקדוש כף החיים שחיבר הרב המקובל ר' יעקב חיים סופר זצ"ל, ואמרתי עת לעשות לה', ובעזה"י ליקטתי ממנו בקצרה כל חידושי דינים הנחוצים, וכאשר עיני מעכ"ת תחזינה מישרים, וכשבאתי לארצנו הקדושה נודע לי כי מעכ"ת יש לו כמה השגות והערות על הספר כף החיים הנ"ל, ועוד כמה חידושי דינים אחרים, ובכן אם יואיל מעלת כת"ר לשלוח אותם לי, בלי נדר אעלה אותם בשמו, ואעדנם עטרות, במהדורא בתרא. ע"ש. הרי שכתב להדיא שבמקומות מסוימים היתה לרבני האשכנזים השפעה גדולה, והם הנהיגו כמנהגיהם, וכן א"ל זקני רבי יצחק ע"ה שהרבה מנהגים והלכות לימדום אנשי חב"ד. אך רבי רפאל בעצמו הסכים כי במקומות שיוער עליהם שיש צורך לנהוג כפי מרן השו"ע, יקבלם וידפיסם במהד' הבאות, אלא שלצערנו שבחל"ח קודם שהחזיר לו מו"ז תשובה. וכן הביא בעין יצחק שם עדות מו"ז שליט"א בזה.

אמנם מנהגים קדומים שנהגו בהם יוצאי צפון אפריקה שאין בהם שום חשש איסור, או חשש ברכה לבטלה, אדרבה ראוי לאמצם שלא ישתכחו.