שתי תבניות א' בשרית וא' חלבית, וכעת אינו זוכר איזו כל אחת מהן. אי שרי להשתמש בהם משום וליחד שוב א' מהם לחלב וא' מהן לבשר, משום דהוי נטל"פ, וספק רבנן להקל? ב. חתך בצל בסכין בשרי בן יומו, דקי"ל (סימן צ"ו) דאין לאוכלו בכותח, ובבצל השתמש בחביתה, האם מותר, לאכול את החביתה עם חלב, דמחד גיסא יש לאסור כי סוף סוף, הבצל עצמו שבחביתה הוא הוא,וברגע שיאכל עם גבינה, הרי אסור. או דלמא שעכשיו אפשר לטעום את החביתה, ואם לא יהיה בה טעם של בשר, יהיה מותר עם חלב, כדאיתא בצ"ו דשרי ע"י שיראה שאין בצנון טעם. וכ"כ במידה ואסור, כמה זמן יש להמתין בין החביתה לאכילת גבינה. ועוד האם יש חילוק בהנ"ל כאשר חתך בשר רותח כשהוא (הבשר) נמצא בכלי שני,ואז חתך בצל כדאיתא בסימן צד סעיף ז (והסכין נקיה)? בתודה מראש, משה תשובה:
שלום רב.
א. יש לנקות את התבניות ולהכניסם לתנור ולהדליקו לחום הגבוה ביותר למשך חצי שעה כדי ללבנם.
ב. מכיון שאין אנו בקיאים היום בטעימה זו, ואיננו יודעים לדעת אם יש בזה טעם של בשר, אין לאכול את החביתה עם גבינה, ואין צריך להמתין שש שעות לאחר אכילתה. ולמעשה מחמירים בזה אף בכלי שני ושלישי כל זמן שהיד סולדת בו.
מקורות:
א. מכמה טעמים לא ניתן לסמוך בזה על ספק דרבנן לקולא, מכיון שבחד בחד לא אמרינן ספק דרבנן לקולא כמו שכתב הש"ך ס"ס או' כ"א וריש סי' קי"א, וכן בגלל שיש בזה תרתי דסתרי, גם בגלל שניתן בקלות להתירם. אמנם ניתן לסמוך על ליבון קל בזה כיון שהיתרא בלע.
ב. ראה בט"ז צו,ב שהאידנא אין סומכים על טעימה זו, ובפת"ש צד,ז שמחמירים בכל הכלים. ושאין צריך להמתין שש שעות לאחר אכילת החביתה שיש בה בצל שנחתך בסכין בשרית כך כתב רע"א בהגהותיו ליו"ד סי' פ"ט על דברי הש"ך ס"ק י"ט וראה גם בשו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' תל"ג. אמנם באינו בן יומו ישנו לדברי הבית מאיר א, נ"ט בנ"ט ב, מהר"מ דרק חילתית מחליא לשבח ג, לא הוי אלא כלי שני. ולמעשה כשיש צירופים נוספים אפשר לסמוך על הבית מאיר אבל לחוד אין להקל דהוא נסתר מדברי הרמ"א המפורשים סי' צ"ה סעי' ב'.
