סימן רמט-רנ,שולחן ערוך:
סימן רמט:
א)מדוע גזרו שלא ליסוע יותר מג' פרסאות בער"ש?
ב)מה ההבדל בין אירוסין לשידוכין?
ג)האם צום של ההורים שחל בער"ש זה מהלילה או מעלות השחר?
ד) מה הטעם שראו שאין להספיד אלא לתלמיד חכם?
ה) באיזה אופנים אסרו חכמים לא לאכול בער"ש סעודה שאין רגיל בה. כי יש מקרים יוצאי דופן ואני לא מדבר על סעודות מצווה.
סימן רנ:
האם לגביי טעימת התבשיל לראות אם הוא מתוקן כראוי,הכוונה בעודו על האש או לאחר גמר התבשיל ?
תודה תזכו למצוות.
תשובה:
שלום רב.
א) מכיון שרצו שאדם יגיע לביתו מבעוד מועד ויספיק להכין צרכי שבת, ומשום כך אם הודיע שמגיע לשבת ומכינים לו צרכי שבת מותר לו לילך יותר מג' פרסאות כמבואר בשולחן ערוך שם.
ב) סעודת אירוסין היא מה שהיו נוהגים בעבר שהיו מחלקים את הקידושין והנישואין לשנים והיו עושים בתחילה קידושין בטבעת ולאחר מכן היתה סעודה, ולאחר זמן היו עושים נישואין, אך היום שמקדשים ביחד עם הנישואין עושים סעודת שידוכים שהיא סעודה על סגירת השידוך, ועל זה כתב הפרי מגדים והביאו המ"ב שזה לא נחשב סעודת מצוה ואין לעשותה בערב שבת.
ג) צום של יארציי"ט הוא מעלות השחר אף אם הוא בערב שבת.
ד) אין זה דין מוחלט שאין מספידים בערב שבת, אך הצד שלא להספיד הוא מאותו הטעם שאין אומרים צידוק הדין כמבואר ביורה דעה סימן ת"א שכל זמן שאין אומרים תחנון אין אומרים צידוק הדין וערב שבת אחר חצות בכלל זה, וכתב הביאור הלכה סי' תקמ"ז שלכאורה כך הדין גם לענין הספד, אך לחכם מותר כמו שבחול המועד מותר אף שהוא מועד.
ה) אסור לערוך בכל שעות היום של ערב שבת או של ערב יו"ט סעודה שאין רגילים בה בימות ההול כגון סעודת מרעים ואפילו סעודת מצוה שאין זמנה דוקא ביום זה כגון סעודת סיום מסכתא שלא עכשיו גמרו ללמוד אותה גם היא אסורה, אך סעודות מצוה שזמנה ביום זה מותר, אך עדיף להקדימה ללפני חצות. וגם סעודה שרגילים בה כל יום מצוה להימנע ממנה ברביע האחרון של היום.
ו) בענין של טעימת התבשיל בערב שבת נאמרו שני עניינים אחד כדי שיכול לראות אם הוא מתוקן כראוי, ובזה לא מקפידים כל כך היום כי סומכים על הנשים שמבשלות כראוי, והשני לקיים 'טועמיה חיים זכו' ובזה אין נפקא מינה מתי טועם (מ"ב סק"ב וליקוטי מהרי"ח ועוד)
בהצלחה רבה.
