מצא מציאה בחנות שיש שם מצלם וידיאו על כל שטח חנות למי שייך המציאה, א)להמוצא כדין השו"ע, ב)לבעל אבידה שאינו מתייאש אפילו אין בו סימן כיון שיכולים לברר מי מצאו, ג)לבעל חנות דחצירו קונהו וסמכיה דעתיה כיון שיכול לתבעו מהמוצא, ?.
תשובה:
שלום רב.
אם הדבר ידוע שיש במקום זה מצלמות והדבר אפשרי למצוא את מי שלקח את המציאה ולהגיע אליו, המציאה שייכת לבעליה כיוון שאינו מתייאש ממנה (אם אין מדובר במקום שרוב גויים או חילונים), אך אם אין זה ידוע שיש שם מצלמות הרי שהמציאה שייכת למוצא ולא לבעל החנות.
מקורות:
לענין ייאוש המאבד, פשוט הדבר שאם הוא יודע שיכול בקלות למצוא את החפץ על ידי הסתכלות במצלמות אינו מתייאש וממילא חייבים להכריז ולהשיב לו את האבידה, אלא אם כן יש שם רוב עכו"ם שמבואר ברמ"א בסי' ר"ס סעיף ה' שבכה"ג אין צריך להחזיר אפי' מציאה שיש בה סימן (ולדעת הרבה פוסקים גם בחילונים הדין כן ר' בספר השבת אבידה כהלכתה פ"ב הערה י"ז), וכן אם המוכר עכו"ם כתב באולם המשפט שאין צריך להחזיר.
במקום שאין צריך להחזיר למאבד, כגון אם אין ידוע הדבר שיש שם מצלמות או שרוב עכו"ם, אם יזכה בזה בעל החצר, פשוט הדבר שכשם שלא מועיל שנמצא בחנות ואף שבדרך כלל בחצר שאינה משתמרת מועיל עומד בצדה, אך בחנות מבואר ברא"ש (הו"ד בש"ך שם ס"ק י"ח) שכיון שבשעת מעשה לא יודע שהאבידה נמצאת שם ורבים מצויים שם אינו יכול לשמור על האבידה ואין זה נחשב משתמרת, ואף כשיש מצלמות ויכול בהמשך לעבור על הצילומים ולראות אם היה שם אבידה ומי לקחה ולפנות אליו, אין זה הופך להיות חצר המשתמרת כיון שכעת אינו יכול לעשות זאת, ודמי קצת לחצר גדולה שעומד בצדה שאינו יכול לשמור מה שבצידה האחר שכתב הנתיבות סימן ר' סק"ג שאינה נחשבת חצר המשתמרת אף אם יראה מה שקורה בצידה השני.
אולי יש לחלק בין המאבד מציאה עם סימן במקום שרובה גוים, למאבד במקום שיש מצלמות אפי' שרובה גוים. דאם אין מצלמות המאבד מתייאש כי יודע שגוי לא יטרח להחזיר אפילו שיש סימן ויקח את זה לעצמו בלי שאף אחד ידע שהוא מצא בכלל. אבל במקום שיש מצלמות וגם הגוי יודע שיש מצלמות הוא לא יקח את המציאה לעצמו כי יודע שיראו במצלמה מי לקח את המציאה ולכן הבעלים לא מתייאש.
אף אם יודע שהגוי לא יקח, אך יכול לתלות שזה מציאה של גוי ואינו צריך להשיב לו. אך יתכן שבמקרה זה אם יודע שמציאה זו של ישראל היא אף שבדרך כלל כתבו הפוסקים שבמקום שרוב עכו"ם ודאי מייאש ואף בכה"ג אי"צ להחזיר כאן יצטרך להחזיר מהטעם שכתבת.
כתבתם שכיון שבשעת מעשה לא יודע שהאבידה נמצאת שם ורבים מצויים שם אינו יכול לשמור על האבידה ואין זה נחשב משתמרת. ומהו הדין אי בעל החנות רואה בשעת מעשה על המחשב שיש מעות על הקרקע ואחד מגביהו אז קונה לו חצירו?
זה לשון הרא"ש (ב"מ פ"ב סימן י') 'וחצירו לא קנתה דלא סמכה דעתיה כיון דרבים נכנסין ויוצאין. ואפילו איתיה בחנות לא מהני עומד בצד חצירו אלא היכא דמצי לשומרו ויכול לעכב שלא יטלוהו אחרים. אבל הכא כיון דלא ידע דאיתיה שם ורבים מצויין שם לא קניא ליה חצירו'. ונראה בדבריו שצירף גם הטעם שלא ידע שזה שם, אבל לא זה עיקר הדבר, אלא מה שרבים מצויים שם ואינו יכול לשמור מהם שלא יקחוהו מספיק שלא תקנה לו החצר.
למה כתבתם שאם מצא באיזור חילוני אז אין צורך להחזיר?
למיטב ידיעתי אין לכך מקור.
הרי רוב החילוניים יש להם דרך ארץ ורוצים להחזיר אבידות
ראה כאן שהארכנו בדין השבת אבידה באיזור שרובו מחללי שבתות.
אז למעשה לא הבנתי מה קורה אם נאבד לי כסף בחנות באופן שבעל החנות יכול לראות במצלמות של מי זה האם הוא חייב בהשבת אבידה או שלא (היה לי סיפור כזה היום שנאבד לי כסף על השולחן המוכר ובעל החנות בא להחזיר לי בטענה שבכל מקרה יכל לראות במצלמות של מי זה השאלה אם הוא צודק
אם המאבד יודע שיש מצלמות וניתן בקלות להיכנס למצלמות, המאבד לא מתייאש וחייבים להשיב לו.
אם ניתן לראות במצלמות בקלות והמאבד יודע שמותקנים מצלמות חייבים להשיב למאבד.
השאר תגובה