לכבוד הרבנים שליט"א
ראובן גר בארה"ב וביקש מידידו שמעון שגר בארץ שיארגן לו אברך שיתפלל עליו 40 יום בכותל, שיגמור כל יום פרק שירה ועוד מספר מזמורים של תהלים. שמעון פנה ליעקב שמתגורר בעיר העתיקה שיחפש עבורו אברך לצורך זה ויעקב אכן מצא את יוסף. אבל יעקב הבין שאין הכוונה שיגמור כל יום את כל פרק שירה אלא חלק ממנו ואכן יוסף התפלל במשך 40 יום ואמר כל יום פרק אחד בפרק שירה ואת המזמורים ולאחר 40 יום קבל את מלוא הסכום שדובר עליו מראש.
לאחר תקופה יוסף דיבר עם שמעון ושאל אותו האם באמת הכוונה הייתה רק לחלק מפרק שירה או לכולו ושמעון אמר שודאי הכוונה הייתה לכולו (יש לציין שלפני ההסכם יוסף שאל את יעקב האם הכוונה היא לכל הפרק ויעקב ענה שלא. הדבר היה תמוה בעיני יוסף גם הסכום שולם יותר התאים לכל הפרק בכל אופן להבנת יוסף) מה הדין וכיצד ראוי לנהוג?
תודה רבה מראש על התשובה
תשובה:
עדיף להגיע להסכמה ישירות עם ראובן. אם לא יצטרך יוסף להחזיר חלק מהכסף (לפי שומא איזה חלק מהטרחה נעשה ואיזה לא), או להשלים 40 יום אחרים. במקרה שיעקב אמר ליוסף שהוא אחראי על השכר, הרי הוא חייב לשלם לראובן מכיסו את החלק מהכסף ויוסף אינו חייב להחזיר כלום.
מקורות:
יעקב לא היה אמור להבין שיש לחלק את פרק שירה. כמדומני שכל הנוהגים בסגולה זאת אומרים כל פרק שירה כל יום. וממילא דינו כשליח ששינה ממה שאמר לו בעל הבית.
הדין הוא שאם שליח הבטיח לפועלים בשם בעל הבית סכום יותר גבוה ממה שבעל הבית אמר ולא אמר שכרכם עלי (שהשליח אחראי על השכר), והעבודה לא שווה בשוק יותר ממה שבעל הבית אמר, שמגיע לו רק מה שבעל הבית אמר. ואם השליח אמר שכרכם עלי הרי הוא מפסיד את ההפרש. עיין שו"ע חו"מ סי' שלב סעיף א.
לכאורה הוא הדין במקרה זה שההבדל היה בכמות העבודה. אבל נראה לי שהפועל עדיין יכול להשלים, שהרי לא ידוע שגם התפילות והתהילים וגם פרק שירה חייבים להיות באותם ארבעים יום. הרבה מהנוהגים לעשות את הסגולות עושים 40 יום סגולה אחת ולאחר מכן 40 יום סגולה אחרת.
