שלום כבוד הרב.
אברך שמנהל אורח חיים חרדי לחלוטין אבל בליבו כופר בעיקר. הוא הפסיק להאמין באמיתת התורה, רק ממשיך באורח חייו החרדיים מטעמים חברתיים. האם מותר לו לגשת להתפלל לפני התיבה ולעלות לתורה וכדו' הרי לכאורה מבחינה הלכתית דינו כאפיקורוס ואינו מוציא את הרבים ידי חובתם.
תודה רבה
תשובה:
אם אין הוא מפרסם דבר זה לכולם, ורק ליחידים אומר דעות אלו, ניתן להמשיך להעלותו לתורה ולהגישו לפני העמוד.
אך אם הוא מפרסם את דעותיו בציבור ורק ממשיך בהתנהגותו החיצונית כחרדי, אם אין בזה איבה אין להעלותו לתורה (אך אם יש סיכוי שמחמת שיעלוהו לתורה יתחזק באמונתו מותר).
מקורות:
דין זה שאין להעלות אפיקורס לתורה ולהגישו לפני העמוד, נפסק בכמה פוסקים:
בחכם צבי סימן י"ב כתב שלאדם שעומד ברשעותו אין נכון להעלותו לתורה כענין שנאמר 'ולרשע אמר מה לך לספר חוקי'.
בשערי אפרים (א,לד) כתב שהמפורסם לדבר עבירה בפהרסיא או שמלגלג על דברי חכמים ורגיל לדבר דברי אפיקורסות בפהרסיא, אין זה מברך אלא מנאץ.
וכן כתבו האגרות משה או"ח ח"ג יב,כב, ובהליכות שלמה פי"ב הערה 45, ולפי העולה מדברי כולם טעם האיסור בכך כיון שהוא מנאץ, ומבואר בדבריהם שמדובר רק על הכופרים בפהרסיא, אך אדם זה שבפהרסיא מראה עצמו כאדם שומר תו"מ, אין זה ניאוץ, ויש לומר עוד שאין הוא נחשב לאפיקורס כיון שעצם זה שממשיך לנהל אורח חיים חרדי מראה שדיבוריו אינם החלטיים, אלא יש לו ספיקות והרהורים, ובוודאי שאין זה פוסלו מלעלות לתורה.
ויש לידע שהרבה מקילים גם במחללי שבת בפהרסיא (בתינוקות שנשבו) להעלותם לתורה, שו"ת זכר יהוסף כא,טז, מהרש"ג א,פא, שרידי אש ב,י, תשובות והנהגות א,תעב ועוד אחרונים.
ולצורך קירוב רחוקים כתב המנחת שלמה ח"ב סימן ד' אות י' להתיר להעלותו לתורה.
