שלום רב
אני עובד במקום חילוני וקיים הרגל בו העובדים מביאים אוכל לסעודה המונית בארועים (ימי הולדת, לפני חג וכדו').
שאלתי היא: האם מותר לי להביא אוכל למקום כזה למרות שידוע שלא יברכו על האוכל? (גם לא ניתן לבקש מהם לברך)
נ.ב. אודה להרחבה בנושא נתינת אוכל לאדם שלא מברך על האוכל
תשובה:
שלום וברכה.
מותר לך להביא להם אוכל, ובצורה זו תראה להם שדרכי התורה דרכי נועם הם, ואינך שונה מהם, ואולי על ידי זה ייגרם על ידך קירוב של אנשים נוספים לשמירת התורה והמצוות. ואם הדבר מתאפשר עדיף שתברך בקול ותכוון להוציא את השומעים.
מקורות:
כתב השולחן ערוך סימן קס"ט ס"ב 'לא יתן לאכול אלא למי שיודע בו שיברך'. איסור זה הוא מצד 'לפני עיור לא תתן מכשול' (ובפמ"ג סק"ב כתב שהוא גם מצד מצווה הבאה בעבירה).
על אף האמור, ישנם הרבה מקרים בהם כתבו הפוסקים שניתן להקל באיסור זה:
1. אם יבוא לידי שנאת הדת כתב הגרש"ז אוירבאך זצ"ל (במנחת שלמה א,לה) להתיר כיון שמצילו מאיסור חמור יותר מאשר לאכול בלא ברכה, וכן כתב החזו"א (שביעית יב,ט).
2. לצורך קירוב רחוקים. (אגרות משה או"ח ח"ה סי' יג, והוסיף בשו"ת תשו"ה ח"א תפג שבכה"ג לא מיקרי נותן 'מכשול' כיון שהקירוב הוא לטובתו וכ"כ בשבט הקהתי ח"ד שכט)
3. במקום הפסד. (אגרות משה שם)
4. אם ימנע בעקבות כך מלאכול מאכלות אסורות (כדברי רבי עקיבא אייגר בגליון השו"ע יו"ד קפא,ו לענין הקפת הראש על ידי האשה שאע"פ שמכשילתו באיסור אך חוסכת ממנו איסור אחר, וכן פסק השבט הלוי ד,יז).
במקרה זה שמביא מאכל למקום העבודה לרגל חג וכדו' על ידי הבאת המזונות לציבור העובדים יש לומר שיש בזה גם קירוב רחוקים בכך שרואים את הנהגתו הראויה של יהודי שומר תורה ומצוות, וגם מניעת חילול ה' אם לא היית מביא כמו כולם, וגם יש צד שמנעת מהם באותו הזמן לאכול מאכלות אסורות. אך בכל מקרה עדיף לברך בקול ולומר להם לצאת (ואף אם לא יבינו ולא יתכוונו לצאת, די בכך, כך מובא באיגרות הקהילות יעקב ח"א עמוד קמא), או לומר להם לברך שבזה כתב המחצית השקל סוס"ק ו' שם שסגי כשאומר לו לברך אף אם בסוף לא יברך, וכך מסופר במעשה איש ח"א עמוד רלד שכשהגיע בן גוריון לבקר אצל החזו"א שאלוהו איך יגיש בפניו לאכול, ואמר שיאמר לו לברך ובכך סגי.
יש לציין, שאם לא רוב העובדים מביאים אלא רק חלקם ואם לא תביא לא יורגש הדבר כלל, אין להביא אלא אם כן יקויים אחד מהתנאים שהובאו לעיל.
אני לא מבין. מי 'לא יתן לאכול אלא למי שיודע בו שיברך' אם לא מישהו רחוק מדת? ואם זה יותר טוב לא להביא אוכל בשביל לפני עיור, זה גם יותר טוב לא למכור שום דבר לחילונים ולהגיד להם איזה תירוץ?
כיון שיש בנושא זה ענין כלכלי, בזה סומכים על היתרו הידוע של בעל האגרות משה:
ראה בשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"א סי' עב): "וגם מסתבר דלא אסרו משום מסייע ידי עוברי עבירה כשליכא איסור לפני עור אלא בנותן לו דבר שיעשה בו רק מעשה העבירה אבל בדבר שהעיקר הוא למעשה היתר כגון שכירת האולם שהוא לעשות בו החתונה והסעודה רק שיעשה שם גם מעשה עבירה דרקודים אין להחשיב שהשכירות הוא ע"ז ולאסור, דאל"כ היה לן לאסור מלמכור כל כלי לעוברי עבירה כגון קדרות לבשל משום דיבשל בהו גם בשבת וגם מאכלות אסורות אלא הוא משום דכיון דעיקר הדבר אינו לאיסורין לא אסרו בזה משום מסייע כשליכא איסור דלפני עור". וראה עוד מה שכתב שם בדבר שאינו מיועד לתשמישו רק לעבירה.
כלומר, איסור לפני עיור הוא רק כאשר המעשה במהותו הוא עבירה ולא כשעושה שם דבר היתר באופן שאסור על פי ההלכה
השאר תגובה