פנה אלי בחור שהכיר בחורה והתברר שהיא בהריון ממנו , ומחמת שלא הסתדרו נפרדו לפני כחמשה חודשים, וכעת לוחצים עליו ההורים שלה שישא אותה וכן הבחורה, אך לטענתו הוא לא מסוגל לחיות עמה כלל.
השאלות כדלהלו
א. מה דין הילד, אם צריך להודיע לרבנות שידעו מי אביו שלא תהיה תקלה בעתיד
ב. אם חייב לישא אותה
ג, במידה והיא תאיים שאם לא ישא אותה היא תעשה הפלה אם זה מחייב אותו להתחתן,
תשובה:
לשאלה 1:
כדי לדעת מי הילד, צריך "הצהרת אבהות" מהבועל. הצהרה זו צריכה להיות דווקא בבית הדין הרבני. הצהרה זו מכירה בו ע"פ ההלכה (וע"פ החוק) כאבי הילד.
הצהרה זו אמנם מטילה עליו "חובות"(!), הקיימים בהלכה וכן ע"פ החוק לאב של ילד, אבל יש לשכנעו שלא יברח מזה, כי אם יברח תהיה ממנה תביעה משפטית נגדו (שיודה בכך), והחקירה תדרוש בדיקות זרע שלו ובדיקות ד.נ.א. שונות, וזה לא הכי נעים. (אע"פ שאז לפי ההלכה הילד אינו בנו בתורת ודאי כי אם בתורת ספק, ורק החוק יכיר בו כבנו בתורת ודאי).
כמו"כ אם הבועל כבר אמר בפני שנים שהוא אביו, היא תוכל להביא אותם כעדים בפני בית הדין.
לשאלה 2:
מצוה עליו לישא מפותת עצמו, וכמו שכתבו תוס' יבמות כ"ד ע"ב ד"ה משום וכו', ומטה שהציעה לו באיסור תציע לו בהיתר, ויקבלו תשובה שניהם על בעילת נדה (שמסתמא היתה) והיא והוא עברו על איסור כרת.
אולם כתבת "והתברר שהיא בהריון ממנו". לא ידעתי איך התברר. ויש להזהיר (על מקרים דומים) שאם ההריון לא ממנו, רק מחמת שהוא "אוהב אותה" הוא רוצה לישא אותה ואומר שזה שלו, כתב החתם סופר (קובץ תשובות סימן סב) "ידע בנפשו, כי אם אינו ממנו, ורק מחמת אהבת האשה וממון, מעיד שקר על עצמו, ידע כי עתה יכשל באיסור דרבנן מעוברת ומינקת חברו, וכל בעילותיו באיסור דרבנן. אך מי יודע עוד מה ילד יום, אם לא יבנה ממנה וימות בלא בנים וברוב הימים ישתכח הדבר ויפטר אשתו בלא חליצה לשוק, והוא בקבר ואבדו כל עשתנותיו ויסבול עונש וצער גדול וחרפת עולם, ואם יבנה ממנה יתערב זה עם זרעו וינחל בנחלתו ומה לו לצרה הזאת. כל זה ידבר אל לבו ואם יעמוד בדבורו אין אנו ערבאין ואחראין יותר מזה.
וממילא גם שאלה 3 בכלל זה, וחייב לשאתה גם בלי איומים מצידה. הכי יש דבר כזה, לפתות נערה, ולזורקה נפשה?
יתירה מכך יש בפסקי הדין הרבניים (חלק יא עמוד 81), על מעשה שאיש ואשה הודו שההריון של שניהם, ונישאו זל"ז, ועכשיו באו להתגרש, והיא והוא אומרים עכשיו ששקר הצהירו ובאמת ההריון מאיש אחר, והאיש האחר מודה ורוצה לשאתה, והיא מאיימת שאם לא תינשא לו (לאיש החדש) תתאבד, כי היא עניה וגלמודה וכו', והתירו להנשא לו, עיי"ש בנימוקי פסק הדין. אך כאור כאן איננו צריכים לזה, ובלא"ה אם הוא מודה – עליו לשאתה.
אליהו בר שלום
דיין ומו"צ שכ' רמת שלמה בעיה"ק ירושת"ו
ראש בית ההוראה משפטי החיים בת ים
מח"ס משפט הכתובה
