שלום לכב' הרב
האם כשאני עושה הבדלה לעצמי או לאחותי עליי לשתות רביעית מהכוס? האם זה בסדר אם אשתה רק רצת מהיין ולא אברך ברכה מעין שלוש אחרי זה?
תודה
אתי
תשובה:
לכתחילה יש להשתדל לשתות לפחות רביעית מהכוס של ההבדלה [כ-86 מ"ל], וכשהדבר קשה מעט מותר לשתות רק כמלא לוגמיו [כ-50 מ"ל] ויוצאים בזה ידי חובה, ורק כאשר שותים רביעית צריך לברך ברכה מעין שלש, ובפחות מכך פטורים, אולם בשתיה פחות מכך לא יוצאים ידי חובה.
מקורות:
שו"ע או"ח סי' רעא סעיף יג, שכל כוס של ברכה חייבים לשתות כמלא לוגמיו ובלא זה לא יצא, ולכתחילה צריך לשתות רביעית לדעת הט"ז והפמ"ג משום שמלא לוגמיו יש בזה מחלוקת הראשונים אם צריך ברכה אחרונה כמבואר בסי' קצ ס"ג, ודעת השו"ע שבפחות מרביעית אין חובת ברכה אחרונה, ודעת הט"ז שאם שתה רק כמלא לוגמיו יש לברך, והכרעת האחרונים שם (ע"ש במשנ"ב ס"ק יד) שדווקא ברביעית, ועכ"פ כדי לצאת מכלל ספק מן הראוי לשתות דווקא רביעית, וכן מבואר בד' האליה רבה (סי' רעא) אך לא מטעם הט"ז אלא משום שיש דעות בגאונים שדין כמלא לוגמיו הוא שיעור רביעית, ואולי יש לומר שיש מקום להחמיר דווקא בקידוש שהוא חיוב מן התורה על היין, אך באמת זה אינו, שהרי חיוב השתיה הוא מדרבנן, משום כבוד היין, ודבר זה שייך גם בהבדלה, ולכן אם מבואר בא"ר שיש להחמיר בזה בקידוש הוא הדין בכל כוס של ברכה, וכן המנהג.
א. השו"ע לא כותב "כוס של ברכה" שם אלא "כוס של קידוש". ולהפך – דווקא מכך שלא הזכיר דין זה לגבי הבדלה ניתן להסיק שהדין שונה.
הראיה שהברייתא בפסחים קז. דנה רק לגבי קידוש, שהרי כותבת שאין מקדשין על השיכר, והרי מבדילין על השיכר. א"כ גם גבי שתיית מלא לוגמיו אין מקור לחייב כן בהבדלה.
על החיוב לשתות מלוא לוגמיו בהבדלה כמו בקידוש ולכתחילה רביעית שלמה, ראה משנה ברורה רצו ס"ק ו וס"ק ט.
השאר תגובה