שאלה:
בעלי עובד במשרד של ארגון מסוים. תמיד ידעתי שהוא עובד עם מזכירה. אך לאחרונה הזדמנתי למקום והבנתי לפתע כי המשרד הוא בעצם בית חד קומתי נפרד מבנין הארגון, ובעלי נמצא רוב היום בדירה משותפת עם המזכירה בלבד. אני מדגישה כי הוא מקפיד לא לנעול את הדלת ולמקום נכנסים ויוצאים מידי פעם אנשים, אך ישנם גם זמנים שאף אחד אינו נכנס ויוצא.
לבעלי יש קשר עם משפחתה המורחבת של המזכירה ומטבע הדברים היא מרגישה ידידתו והם משוחחים על ענינים פרטיים ולא רק עניני עבודה.
מאז שראיתי את המקום ואת הקשר בינהם (הייתי במקום) אני מרגישה כי חרב עלי עולמי ויש בליבי צער רב, איני חושדת בו חלילה בשום דבר מעבר לקשר של ידידות בלבד, אך אני וגם בעלי מגיעים מחברה חרדית בה לא מקובל שלגבר ישנה ידידה. מעבר לכך חיי הנישואים שלי היו טובים מאוד עד שהגיע עננה זו ומעיבה עליהם מאוד למרות נסיונותי אינני מצליחה להסיח את דעתי מן הדבר.
אשמח לקבל את עצתך כיצד אוכל להתמודד עם הנושא.
תשובה:
אין ספק שמאז שגילית את התגלית שבעצם המשרדים נפרדים לחלוטין, והקשר עם המזכירה הוא קרוב מידי, "חרב עלייך עולמך" מה שאני יכול להמליץ לכם במצבכם, ואני בדווקא כותב בלשון רבים כי כיום זו כבר לא רק ההתמודדות שלך, אלא התמודדות שלכם, שהרי ללא ספק שמרגע שחרב עלייך עולמך שוב אין את יכולה לתפקד כרעיה בצורה הטובה בה תפקדת קודם, ובעלך ודאי חש בזה, ומכאן אתם מגלגלים את הגלגל לכיוון שהוא הפוך מבניה משותפת של התא המשפחתי.
לכן הייתי ממליץ לכם לגשת יחדיו לאדם מקצועי בתחום אך מחוייב המציאות שיבין היטב את השקפת עולמכם, לבדיקה והערכה מדוקדקת של הקשר ביניכם, ואולי יהיה ניתן לחזק יותר את המערכת הזוגית ביניכם, כך שגם את תוכלי להיות בהרגשתך רגועה שבעלך לא חורג מהכללים שתקבעו יחד , וגם לבעלך יהיה הרבה יותר כוח פנימי לעמוד בניסיונות החיים ולתפקד נכון.
נותר לי רק לאחל בהצלחה ושיהיה עם הרבה סייעתא דשמיא.
ראוי לציין כאן את קביעתו של הרב שמאי קהת הכהן גראס, פוסק הלכה בולט ומהנחשבים ברבני חסידות בעלז, שלפיה "מזכירה לא תגיש כוס שתייה למנהל העבודה". שכן דבר זה גורם לקירוב בין הצדדים.
בתקופה האחרונה, על רקע התופעה ההולכת ומתעצמת של יציאת נשים חרדיות לעבודה, פרסם הרב גראס סדרת מאמרים בנושא "הליכות והלכות צניעות במקומות העבודה".
" ההכרח לא יגונה, ופעמים רבות נשים ונערות יוצאות לעסוק על המחיה ועל הכלכלה לסייע להביא טרף לבית", הסביר הרב בעלון בתי הכנסת האיכותי של חסידות בעלז "עלים לתרופה". הוא אף ציטט את הפסוק מתהילים "כל כבודה בת מלך פנימה", המגדיר את מעמדה האידיאלי של האישה ביהדות, ואת דברי הרמב"ם "גנאי הוא לאישה שתהיה יוצאה תמיד" ולכן לא תצא "אלא כפי הצורך, שאין יופי לאישה אלא לישב בזווית ביתה".
בתוך שורת הנחיות הצניעות של הרב גראס לנשים החרדיות ולמעסיקיהן בולט איסור "ייחוד"-אמצעי המניעה ההלכתי הבסיסי והיעיל, שלא נועד, אלא להקדים תרופה למכה ולחסום כבר את יצירת הקשר הראשוני, שאולי יוביל לייחסים אסורים. ואיך עושים את זה? על ידי איסור על גבר ואישה להיות יחד לבד במקום סגור. אם בכל זאת נקלעים גבר ואישה לחדר אחד, הם מחויבים להשאיר דלת פתוחה כדי שיחששו שמישהו יפתיע אותם.
הרב גראס מפרט: "העובדת במשרד צריכה זהירות יתרה באיסור ייחוד, במיוחד בתחילת שעות העבודה ובסופן, כשנשארת לבד". בנוסף הוא מדגיש: "גם לדעת המתירים לאישה להתייחד עם שני אנשים בעיר וביום (ולא בשעות המאוחרות בלילה) ", מותר לעשות זאת "דווקא עם אנשים כשרים, אבל אם הם קלי דעת ופרוצים אסורה להתייחד עימהם. חוץ אם יש שם ציבור אנשים גדול, שאז אין איסור ייחוד".
והחכם ענין בראשו ויגדור לעצמו גדרים, כדי שחלילה לא יבוא לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון.
יפה עשה הרב רוחמקין שהוסיף את תגובתו, כי אם כבר עוסקים בנושא כדאי שכל הנתונים יהיו ממול העיניים.
אולם בתשובתי התייחסתי לשאלה שנשאלה "איך היא מתמודדת עם זה" ועל זה בלבד עניתי.
לגופם של דברים – לצערנו רבו המכשולות במקומות עבודה בהם לא שומרים על גדרים וסייגים מעבר למה שכתוב במפורש בספרי ההלכה, וגם כשגודרים עדיין זקוקים להרבה רחמי שמים, אולם אין ספק שאם למדנו שאין אפוטרופוס… הרי שחייבים לאמץ את הכלל ש"סחור סחור אמרינן לנזירא לכרמא לא תקרב" כלומר: מצפים מהנזיר שלא רק שלא יכנס לכרם (אע"פ שהוא לא יאכל שם) אלא שאפילו לא יעבור ליד הכרם וילך מסביב, ודי לחכימא ברמיזא.
בכל אופן שוב יישר כוחך הרב רוחמקין שהבאת את הדברים והלוואי ונראה סייעתא דשמיא במעשי ידנו לבל נגיע לידי מכשול וטעות.
כבר הרעישו עולמות הצדיקים מדור האחרון כמה בחורים ובתולות אנשים ונשים בתים יפים וחרדים נחרבו רק בשביל האפיסעס ר"ל כל איש ואשה שיראת ה' נוגע בלבבם לא יעבדו בשום אפיס שאין שם הבדל גמור בין אנשים לנשים וגם משגיחים על זה ושאין קורין זה לזה בשמם וכולי האי ואולי השם ירחם על עמו ישראל לשמרם בקדושה ובטהרה.
השאר תגובה