הפסדתי את הזיווג שלי?

שלום. הייתי בשידוכים כבר יותר משנתיים. נפגשתי כבר עם עשרות בחורים. הבעיה העיקרית שהייתה לי היא שאני מאוד ספקולטיבית לא החלטית. ככה גם כשהיתה על הפרק אפשרות באמת טובה אני לא הייתי מסוגלת להכריע. מאחד המקרים אני עד היום אכולת רגשות אשם כי היום מבינה שזה הבחור הכי מדהים שרק יכל להיות לי, אבל לא הייתי מסוגלת להחליט ותוך חודשיים הוא כבר התארס. זה היה לפני שנתיים. לאחר מכן קיבלתי הדרכה אישית מאשה בעלת ניסיון, שהדריכה אותי לא לפחד להחליט ונתנה לי אומץ. כך שסגרתי עם בחור מסויים וערכנו כבר ווארט, אבל עכשיו זה חוזר ואני מרגישה חרטה, פתאום מרגישה שעשיתי טעות איומה, שבחרתי משיקולים לא נכונים והוא לא בשבילי. אני מתוסכלת עד אין קץ. כשסגרתי איתו אני הרגשתי חיבור הרגשתי שזה יכול להיות טוב ראיתי את המעלות שבו, כפי שהודרכתי השתדלתי לבוא בגישה חיובית.
עכשיו כשאני מדברת איתו זה מרגיש כל כך 'מת'. דווקא התקופה הזו עוברת עליי ברגשות קשים שלא לדבר על חשק או התרגשות. ומה יהיה אחר כך.
כשאני משווה אותו לבחור ההוא מלפני שנתיים זה רק ממלא אותי ברגשי אשמה קשים ולא מבינה את עצמי איך אז לא רציתי ועכשיו כן, כי אין חזה שום הסבר רק שהייתי טיפשה.
ניסיתי לדבר איתו על כך ומשאלות סמויות הבנתי שיקח קשה מאוד אם אבטל. אין לי לב לבטל וגם לא בטוחה שזה המעשה הנכון. אולי בול זה כן יתאים אולי יהיה לנו טוב ביחד, אבל אין לי ביטחון, אין לי דרך לדעת בוודאות אם קרוב לזה.