שאלה:
שלום רב
ידידי פנה אלי שמעוניין לחתום עימי על הסכם יששכר זבולון, בזמנו הסכמתו והדגשתי בפניו כמה שזה מועיל לי כיון שהייתי מאוד דחוק כלכלית. למעשה עתה מצאתי עבודה תורנית שמכניסה לי כסף ועתה כספו אינו דחוף לי כבתחילה, אם חובתי להודיעו שאני מתפרנס היטב גם בלעדיו ושיחפש ת"ח נצרך אחר, או שעצם ההשתתפות שלו מקנה לו את חלקו בתורתי אע"פ שהתועלת לא כמו שאולי הוא סבור [הוא מצידו לא פנה לברר בזמנו כמה זה דחוף לי, אבל אולי הניח שזה מסתמא נצרך]
תשובה:
שלום רב,
בשו"ת אגרות משה יו"ד ח"ד ס' לז דן בהרחבה בענייני יששכר זבולון, ושם העלה שאין הבדל אם היששכר הוא עני שאין לו כל צורכו או שיש לו כל צורכו, בכל מקרה יש להסכם זה תוקף. אולם בשו"ת אבקת רוכל סי' ב' כתב:
"ואף על גב דהכא אין הנותן מתנה עם המקבלים שיתנו לו חלק מזכותם מכל מקום כיון שהוא אינו נותן להם אלא כדי לזכות בשכר עסק תורתם אם הנותן יודע שנותנים ממעותיו גם לאלו שיש להם ואינו מוחה לפי שרוצה לזכות עסק תורתם מותר להם לקבל לתשלום פרנסתם מיהא שאם מרויחים כדי פרנסתם במעותיהם נראה שאסור להם לקבל מהנותן כדי לזכות בשכר עסק תורתם….נראה שאם הוא מרויח כדי פרנסתו אסור לו לקבל דגריעא מקורדו' לחפור בהן. ובעיני גדול עונו מנשוא שנראה שהוא בוזה שכר עסק התורה שהוא מוכרו בלא צורך פרנסתו ומטעם זה נראה לי שאפי' במתנים מעיקרא לא הותר אלא למי שאינו מרויח כדי פרנסתו ואם לא יתנה עם זה יצטרך לחזור אחר פרנסתו ויתבטל מדברי תורה לגמרי ולכן הותר לו לתת חצי חלק שכר עסק תורתו לחבירו כדי שיתן לו חצי מה שהוא מרויח והרי זה דומה לעוסק בתורה חצי היום ועוסק במלאכה חצי היום אבל אם הוא מרויח כדי פרנסתו אסור להתנות ואם התנה הרי הוא בכלל בוזה דבר ה' כדאמרן".
דברי האבקת רוכל חריפים, אבל אין זה נוגע רק להסכם יששכר זבולון אלא גם לכל מי שמקבל מילגת לימוד בכולל, ובהנחה שגם בלא זה יש לו כדי פרנסתו [מה זה? הלא בסופו של דבר אנו זקוקים לחתן ילדים וכו'], שהרי מצוי מאוד שהנשים מכניסות משכורת גבוהה והכסף של הכולל אינו משמעותי, ובוודאי אינו משפיע על ההחלטה אם להמשיך ללמוד או לעבוד, האם גם במקרה זה דעתכם לקבל דבריו ולהורות שלא לקחת?
ודאי רק לגבי יששכר וזבולון, ופוק חזי מאי עמא דבר…
השאר תגובה