טעויות בברכות / גיוס חתן מחופתו לצבא בזמנינו/ זמן צאת הכוכבים

שאלה:

שלום לרבנים 1בסי נט סע ב לכאורה סתירה משמע שדי בחיתום נכון יצא יח ומאידך משמע רק עם אמר באמצע וגם חתם נכון יצא יח מה הישוב בזה? 2 בהנחה שהצבא של היום מקודש האם חתן יוצא מחופתו אפילו סתם לשמירה בגבולות שהרי תמיד אנו "בבסכנה"? 3 בסי רסא סע ב איך מרן פסק כר"ת נגד הרמבם והריף ראש הרי אמר שהולך אחר רוב מבין השלשה? 4 מנין יצא להתחיל את המילה המלך בתחילת המגילה? תודה רבה על הסבלנות וסליחה על האריכות

תשובה:

שלום וברכה

1. שאלת קצת מקוצר, ונראה שנעשה כאן עירבוב מושגים: גם לשיטות שהעיקר הוא בחיתום, כפי שציינת מדברי הפוסקים בסי' נט וראה שם בביאור הלכה, ודאי עיקר תוכן הברכה חייב להיות קיים, אלא שבזה אינו מעכב הנוסח המדוייק, ולכן כל שנאמר עיקר תוכן הברכה, וגם החיתום נעשה כדין, אין זה משנה מטבע שטבעו חכמים.

2. ברור שההגדרה הכללית של הרמב"ם לגבי מלחמת מצוה שהוא "עזרת ישראל מיד צר" קיימת גם היום בפעילות הצבאית הנדרשת, אבל יש כאן שני נושאים נוספים: האחד, ברור שמה שאמרו שהחתן יוצא מחופתו הוא לפי הצרכים הנדרשים, אין כל הגיון שהחתן ירוץ לבסיס בלי לשמח את אשתו הצעירה כאשר רוב תשובי המדינה ספונים לבטח בביתם… הדין הזה נאמר כאשר יש גיוס חירום כללי, ולא רק בגלל תורנות כזו או אחרת של מילואים. במציאות בת זמנינו ברור שהצבא אינו זקוק לחתן הזה כרגע באופן נואש… שנים, באופן כללי יש את הדיון לגבי הנושא של גיוס לצבא בזמנינו, כאשר הוא לא מציית לדיני התורה וחוקיה, ומתנהל בפריצות ובהפקרות מוחלטת, עד שכל אחד יודע את הנושא של הירידה הרוחנית המצויה ר"ל בצבא, דבר שמשנה את כל התמונה והוא נושא רחב בפני עצמו.

3. אין הכרח שרבינו תם הוא שלא כהראשונים הנ"ל, ראשונים אלו רק אמרו שזמן בין השמשות הוא ג' רבעי מיל, אבל בנוגע לשאלה מתי ג' רבעי מיל אלו, אם משקיעה ראשונה או שניה הם כלל לא התייחסו, ובזה נחלקו רבינו תם והגאונים, ראה באריכות בבית יוסף שם, שכתב להדיא שהרא"ש לא הכריע בשאלה זו.

4. ענין זה מובא בס' קול יעקב ס"ק כח לבעל כף החיים מכמה פוסקים, וכנראה יש לזה טעם על פי סוד.