שאלה:
קראתי ספר שערי הלכה, אסור לפתוח מארזי אכילה או שתיה אם זה קורע את האותיות. וכמו כן גם אם פתיחתם תחצור כלי קיבול. בעניין האותיות ניתן להיזהר בפתיחה, ואם אי אפשר אז פדןט לא לפתוח אחרי כניסת השבת. אבל להמנע צפתיחה שתיצור כלי קיבול, זה בלתי אפשרי. כמו אם אאצה לפתוח קופסאות שימורים או בקבטקי שתיה או הרבה מארזים אכילה אחרים כמו קופסת עוגיות או מעדני חלב למיניהם, אי אפשר להתחמק מלפתוח מבלי ליצור.כלי קיבול. ומה שכתוב זה לקרוע את המארז ככה שקלי קיבול לא, יהיה. אם יש בו אותיות הם יכולים לעבור קריעה. ובמארזי פלסטיק של מאכלים ומשקאות לא ניתן לקרוע אותם כמו קופסת טונה או בקבוק קולה. ומה שניתן לעשות לכל היותר זה לפתוח אותם לפני שבת. מה בקשר למעדני חלב? הרי אי אפשר לפתוח את כולם לפני שבת. או צארזי אוכל אחרים שנפתחו לצורך שימוש ונסגרו לאחר השימוש או אפילו בקבוק שתיה שפתחו לפני שבת ואחרי שמזגו וסגרו אותם. אז אם בשבת אפתח אותם, יווצר כלי קיבול. ככה שאי אפשר כמעט להימנע מפתיחה שלא תיצור כלי קיבול. אז מה ניתן לעשות בענייני קופסאות אוכל למיניהם וקופסאות שימורים ובקבוקי שתיה בשבת.
תשובה:
שלום וברכה
במה שנוגע לאריזות ניילון כמו חטיפים למיניהם, עדיף לפתוח לפני שבת, אבל אם לא פתחת לפני שבת מותר גם בשבת, כיון שאין משמעות לכלי קיבול שנוצר היות ומדובר במשהו מאוד ארעי שאין לו חשיבות [חז"ל דיברו על "חותלות של תמרים" שמותר לקרוע אותם בשבת, זה נחשב קילוף ולא עשיית כלי. כמובן לא על האותיות.
בנוגע לקופסאות שימורים אכן כדאי מאוד לפתוח לפני שבת, זה בדרגת חומרה גבוהה יותר, ואם שכחו לפתוח יש לנקב חור למטה לפני שפותחים מלמעלה, וכך אין לזה חשיבות כלי.
לגבי בקבוקי שתיה, יש לפתוח לפני שבת, כידוע פקקי מתכת כמו של יין לכל הדעות אסור לפתוח בשבת, אבל גם בפקקי הפלסטיק שכידוע נחלקו הפוסקים, כבר עוררו שבשנים האחרונות שלא מדובר בטבעת נפרדת את זה בגובה שווה לשאר הפקק, יש יותר לחשוש לעשיית כלי.
הבעיה כמובן היא רק בפתיחה הראשונית שמפרידה את הטבעת, אחר כך הכלי עשוי והשימוש מותר בלי ספק.
מקורות:
ראה בכל ענין זה הרחבה רבה בשמירת שבת כהלכתה פרק ט.
בבוקר פתחתי טונה והייתי בספק אם אכן מותר לפתוח. וגם בשתיה גם לא ידעתי בוודאות והייתי פותח. מה בקשר למעדני חלב כמו דנונה וכדומה.? אי אפשר לפתוח אותם בכמויות לפני שבת. זה אומר שאם ארצה במהלך השבת לאכול מעדן או שתיים. הפתיחה אולי יכולה להזיק למעדן. ואין אפשרות לפתוח אותו מבלי שיווצר כלי קיבול. ונקב בקופסה למטה יכול לשפוך אותו. בקופסת טונה, יכול לצאת קצת שמן, לא נורא. ועם בקבוקי שתיה שפתחתי לפני כניסת השבת והם כבר ריקים ואני רוצה לשתות מבקבוק חדש שטרם נפתח האם ישנה דרך לפתוח אותו בדרך של היתר, או שכבר אסור לפתוח אותו בדומה לבקבוק של פקק מתכת.? כלומר בבקבוק בפקק פלסטיק יש דרך להקל, או דכבר לא.?
מעדני חלב למיניהם מותר לפתוח אבל אסור להפריד בשבת בין שנים המחוברים זה לזה. בקבוקי שתייה תכין מספיק לפני שבת. את הטונה אגב תעביר לכלי אחר שלא יטפטף לך השמן…
לפי מה שאני מבין המכסה של הבקבוק הוא הבעיתי שיכול להיווצר לכלי קיבול. למה מדובר במכסה ולא בבקבוק שהוא יותר גדול מאשר המכסה שיכול להיות טפל לגביו. אם כך למה דגש כלי הקיבול חל על המכסה ולא על הבקבוק?
קראתי על זה גם באתר ישיבה, וראיתי שבקשר למכסי ברזל כמו ליין גם יש חילוקי דיעות.
1. הרב שלמה זלמן אויערבך (שמירת שבת כהלכתה פרק ט' סע' י"ח) אסר לפתוח פקק זה, משום שלפני פתיחתו שימש כמכסה בלבד, ואחר פתיחתו הוא נעשה כלי, היינו פקק הברגה.
2. ולדעת רוב הפוסקים (ציץ אליעזר (חלק י"ד, סי' מ"ה אות א'), הרב עובדיה (יחו"ד חלק ב' סי' מ"ב), הרב אליהו) מותר לפתוח פקק מתכת ללא חשש, משום שגם לפני פתיחתו הראשונה הוא היה נחשב פקק, והפתיחה לא יצרה בו דבר חדש.
למעשה הרוצה להקל רשאי וכן נוהגים רבים, לכתחילה טוב לחוש לדעת המחמירים ולפתוח את הבקבוקים מערב שבת.
פתרונות נוספים (לנוהג כמחמירים) : א. לשמור פקקים ישנים לצורך הבקבוקים שפותחים בשבת, ואת הפקק שפותחים בשבת לזרוק מיד לפח. ב. נוהגים לעשות תחילה נקב בפקק, וכך לאחר שהפקק ייפתח הוא לא יחשב ככלי. (שמירת שבת כהלכתה פרק ט' סע' י"ח, ולדעת המקילים עדיף לא לנהוג כך).
פקקים מפלסטיק (שתיה קלה וכדו') – גם רוב המחמירים מסכימים שאין איסור לפותחם.(שמירת שבת כהלכתה פרק ט' סע' כ"א).
ובקשר לקופסאות שימורים, לדעת המקלים, מותר לפתוח בשבת, בתנאי שבכוונתו לזרוק אותה, ולא לעשות איתה שימוש, כמו לאכסן בה כל מיני חפצים. ולדעת המחמירים גם אם הכוונה היא לזרוק, גם אסור מעצם העובדה שהקופסת שימורים הופכת בפועל לכלי קיבול.
ולגבי הפרדת גביעי מעדן גם ראיתי שהדיעות חלוקות.
בחז"ל יש ביטוי ארמי "גברא אגברא קרמית"? כלומר אתה שואל מאדם אחד על חברו? אם אתה רוצה לשאול באתר ישיבה זה בסדר גמור, אבל אם אתה שואל אותי, הרי שאני אומר שלגבי פקק מתכת התקבל האיסור לגמרי ואין להקל אלא על ידי ניקוב הפקק לפני פתיחתו במזלג וכדומה. לגבי פקק פלסטיק אכן יש מחלוקת ישנה, אבל ציינתי, שמחלוקת זו היתה בזמן שהטבעת היתה דקה ולא היתה חלק מהפקק, לכן אמרו שהכלי כבר קיים קודם, וכן לא חששו בזה לאיסור מחתך, בפקקים של היום חוששים יותר, אף שגם בזה אי אפשר לקבוע ברורות ששזה אסור לכל הדעות.
ההבדל בין הפקק לבקבוק ברור, כי הבקבוק היה כבר כלי לפני שנתנו עליו פקק, אבל הפקק נעשה מתחילה באופן שאינו ראוי לפתיחה, והוא נעשה ראוי לשימוש על ידי הפתיחה.
ראה בענין זה עוד כאן
http://din.org.il/2015/07/06/%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%AA-%D7%91%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA-3/
תודה על כל התשובות
2 הערות בבקשה
1
זכור לי שהגרשז"א מיקל בהפרדת מעדני יוגורט לפחות מצד החיתוך בהנחה שאין בעיה בין האותיות (בשונה מהפרדת שקיות זבל שאוסר)
2
אם פתחתי קצת את השימורים ולא הורדתי לגמרי את הטבעת אלא רק התחלתי, מותר להמשיך?
1. נכון אבל הגרי"ש אלישיב אוסר משוםן מחתך.
2. כל עוד זה לא ראוי לשימוש אסור להמשיך.
השאר תגובה